רגעים ראשונים של איחוד העיר בעין המצלמה - מאוצרות ארכיון יד בן־צבי

'היינו כחוזרים אל חלום / קושרי ניתוקים אל שלם', כתב המשורר אמיר גלב­ֹּע על איחוד ירושלים ביוני 1967, תמוז תשכ"ז. בכמה מהאוספים במיזם 'ישראל נגלית לעין' בארכיון יד בן־צבי, יש תמונות שצילמו ראשוני המבקרים בעיר שזה עתה אוחדה. רבבות ישראלים נהרו מייד בתום הקרבות אל העיר העתיקה ואל מזרח ירושלים, שהיו תחת שלטון ירדן מאז סיום מלחמת העצמאות והסכמי שביתת הנשק.

ביניהם הייתה גם שושנה לוי קמפוס, שעלתה מגרמניה כילדה בשנת 1937. היא ניצלה בנס מפיצוץ מלון המלך דוד ב־1946, חוותה את אימי המצור והמלחמה בירושלים, נישאה ליצחק והקימה משפחה בעיר החצויה. לאחר מלחמת ששת הימים זכתה לחזור ולטייל עם יצחק בעלה, ברחובות העיר המאוחדת, בין החורבות שבלטו בשטח ושרידי קירות המגן למסתור מירי, שבאותם הימים הוסרו ופונו. יצחק, תיעד את מראה העיר שאוחדה במצלמתו.


קיר המגן - מנזר האחיות המתקנות

סמוך לבניין העירייה, בכיכר צה"ל של היום, עמד קיר המגן - חומה מעוגלת וגבוהה, שנועדה להגנה מפני ירי צלפי הליגיון הירדני. מאחוריה נראה מנזר 'האחיות המתקנות', מסדר נשים צרפתי קתולי, מבנה ענק שעמד סמוך לחומה וניזוק קשות בהפגזות במלחמת העצמאות. לאחר מלחמת ששת הימים הוחלט לפנות את שרידיו ובמקומו ניטע גן ירוק. שרידי אבניו, בצד חפצים ושברי עיטורים אדריכליים, נמצאו בחפירות ההצלה שערכה רשות העתיקות לקראת סלילת הרכבת הקלה.

מימין: קיר המגן שעמד בסמוך לבניין העיריה. משמאל: לאחר פירוק קיר המגן


השער החדש ומנזר נוטרדאם

מול השער החדש, מצפון לעיר העתיקה, עמד מנזר נוטרדאם. גם הוא ניזוק בקרבות תש"ח, אך המשיך לשמש למגורי נזירים, אזרחים ישראלים ואף חיילי צה"ל עד 1967. בשנות העיר החצויה שימש גג המנזר תצפית לחיילים ולאזרחים לעבר העיר האסורה שבין החומות: "גג מנזר נוטרדם לי היה כנבו / את הקודש אראה ואליו לא אבוא", כתב יצחק שלו בימי העיר החצויה.

משמאל לשער החדש, מעל בני המשפחה הנראים בתצלום, חשפה המצלמה שלט קטן שהציבו חיילי ההנדסה הקרבית מגדוד 262, שעסקו בשיפוץ החומות ופינוי השערים שהירדנים חסמו: "השער החדש נפרץ ע"י חיל ההנדסה, אייר-סיון תשכ"ז יוני-יולי 1967".


ממילא ושער יפו

ממערב לחומת העיר העתיקה, לרגלי שער יפו, עמדו חורבות שכונת ממילא והמרכז המסחרי, פאר ירושלים המנדטורית והמקום שבו פרצה מלחמת העצמאות בירושלים, בתחילת דצמבר 1947. בין החנויות, שהוצתו ונותרו בחורבנן עד 1967, שרדו שלטים וכרזות. אחת מהן מבשרת על הקרנת הסרטים "גבעת הזעם", "הוריקן האבדון" ו"Shop at Sly Corner" בקולנוע 'אדיסון' הידוע.

בתום מלחמת העצמאות השתכנו בין חורבות ממילא עולים חדשים, מול עיני הצלפים הירדנים שעל החומות. כיום עומדים באתר שכונת "כפר דוד" וקניון ממילא המפוארים, ואין זכר לחיים הצנועים אך התוססים שהתקיימו כאן בימי העיר החצויה.

לרגלי שער יפו, ב”שטח ההפקר" שהשתרע בין השטח הישראלי לירדני, נראים בתמונותיה של שושנה שרידי תחנת דלק עם סמל הסוס המכונף של חברת Mobil Oil האמריקנית. לימינה שריד נדיר ודרמטי: אוטובוס משוריין שנותר במקום מתש"ח. האוטובוס הסיע מחלקת לוחמים מגדוד "מוריה" במשימת פריצה לעיר העתיקה בליל 17/18 במאי 1948. אש כבדה ניתכה מהחומות על האוטובוס ועל המשוריינים שליוו אותו, ולוחמים רבים נפגעו מההתקפה הקשה. הנהג, דוד עמנואלי, נאלץ לנטוש את הרכב לאחר שצמיגיו נוקבו ומנועו דמם. במשך 19 שנה נותר האוטובוס להחליד בין גדרות התייל בשטח ההפקר, זכר לניסיון הפריצה לעיר העתיקה שכשל.

בתמונה אחרת נראה אוטובוס שסגר מעגל: קו 9 להר הצופים, שהיה מובלעת ישראלית בשטח ירדני, חזר אחרי 19 שנה למסלולו המקורי. עכשיו כבר אין צורך בשיירה הדו־שבועית שהייתה עולה להר, עם חיילים מוסווים במדי שוטרים ובליווי האו"ם. על שמשת ה"טייגר" נתלתה ברכת "אגד" למשחררי ירושלים.


במבט אל תוך העיר העתיקה, מפנים לשער יפו, המבנים נותרו כמעט ללא שינוי. משמאל נראים מלון אימפריאל ומלון פטרה, הפעילים עד היום. לרגליהם משאית ואוטובוס שסייעו בפינוי הגדרות והביצורים שחסמו את המעבר בשער יפו. מעל הכניסה הראשית לחצר ה"קישלה", ששימשה את המשטרה העות'מאנית, הבריטית והירדנית (ועכשיו גם את הישראלית), תלוי עדיין שלט בערבית: "הביטחון הכללי, מפקדת מחלקת המשטרה". לידם צועדים אנשים רבים פנימה, אל הרובע היהודי. בשירו "יום אחד לאחר שתיגאל העיר העתיקה", שפורסם טרם המלחמה, כתב יצחק שלו: "אנוכי משער לעצמי את שער יפו / איככה לא יכיל את העם הזורמים אל העיר"...



שער ציון והרובע היהודי

בהמשך הכביש, שער ציון – שדרכו יצאו תושבי הרובע היהודי מהעיר העתיקה ביום 28.5.1948, לאחר הכניעה ללגיון הירדני. עבדאללה א-תל, מפקד הגדוד שכבש את הרובע, ציין: "אני מעיד כי יהודי העיר העתיקה נשאו את סבלות המלחמה בצורה שלא תתואר". כעבור 19 שנה ושבוע, הסתערו דרכו פנימה חיילי החטיבה הירושלמית. אחריהם, פינו אנשי חיל ההנדסה את השער וסביבותיו מביצורים וממוקשים. החיילים הגאים תלו שלט מפנים לחומה: "חומות ירושלים טוהרו ע"י חיל ההנדסה, אייר-סיון תשכ"ז יוני-יולי 1967". השלט צולם בידי גאולה וטוביה גרוסמן, שתמונותיהם תועדו ועלו לרשת בימי הקורונה במסגרת מיזם "נשארים בתמונה".

מימין לשמאל: שלט על החומה שהציבו לוחמי חיל ההנדסה, שער ציון ב־1967, יהודי הרובע היהודי יוצאים משער ציון, מאי 1948


לאחר שער ציון, חולף הכביש מפנים לחומה בשולי הרובע היהודי. נער בר מצווה, עטוף טלית ולראשו תפילין, צועד עם משפחתו במורד אל הכותל. נשים וגברים נוהרים ברחוב היהודים אל תוך הרובע - בהם גם תושבי הרובע ומגניו בתש"ח שחיכו לשוב ולראותו. בפתח מתחם 'בתי מחסה' נראים ילדים, האחד בסנדלים והשני עם חישוק משחק בידו, מקיימים את דברי הנביא זכריה "וּרְחֹבוֹת הָעִיר יִמָּלְאוּ יְלָדִים וִילָדוֹת מְשַׂחֲקִים בִּרְחֹבֹתֶיהָ".


הכותל

הכביש ממשיך ויורד מזרחה, לעבר שער האשפות והר הבית. מעבר לחומה נראים פסגת הר הזיתים ומצבות בית הקברות היהודי במורד, שרבות מהן נלקחו בימי השלטון הירדני לבנייה ולריצוף. ברחבת הכותל, טרקטורים מפנים את שרידי שכונת המוגרבים. מדרום לרחבה מציץ ראשו של שער המוגרבים מעל גדר אבן, בתי אבו סעוד שלימינו ייהרסו ויפונו כעבור שנתיים. בעזרת הגברים שבצפון רחבת הכותל, ספרי התורה שמורים בארונות קודש של הרבנות הצבאית. ייתכן שחלקם הוצבו כאן לאחר ששימשו באתרי המלחמה שזה עתה נגמרה בניצחון מהיר ומפתיע - ובאיחודה של ירושלים.



ממתקים ורכבי שלל - מצעד ניצחון ספונטני בבירה

לסיום, ולגמרי במקרה, מצאה דינה רוט מצוות הארכיון, שתיעדה את אלבום התמונות של שושנה, הפתעה היסטורית: בארונית צדדית בביתה של שושנה, התגלו תמונות נוספות שצילם יצחק, וביניהן תמונות נדירות ממצעד ניצחון ספונטני שנערך בירושלים מייד לאחר המלחמה. באמצע יוני 1967 פורסמו בעיתונות ידיעות על כוונה לערוך מצעד צבאי של כל יחידות צה"ל ברחובות הבירה. חודש קודם לכן , טרם המלחמה, התקיים מצעד צנוע לכבוד יום העצמאות, כיוון שבהסכמי שביתת הנשק עם ירדן נאסר להכניס לבירה טנקים, ארטילריה ומטוסים, וכמובן שלא ניתן היה לצעוד בעיר העתיקה. המצעד המורחב נערך רק ביום העצמאות תשכ"ח, אך תושבי ירושלים זכו ל"מצעד נצחון זוטא", כפי שתיאר עיתון דבר, כבר ב־18 ביוני 1967.

חיילי החטיבה הירושלמית, ששבו מבקעת יריחו ומרמאללה, ערכו מצעד ספונטני בן כשעתיים במרכז ירושלים. עיתון "הצפה" תיאר כיצד תלמידות שרו לחיילים "שאו שערים ראשיכם", בעוד החיילים חילקו לקהל הנלהב ממתקים ו... סיגריות. בתמונותיו של יצחק לוי־קמפוס נראים משאיות, ג'יפים וזחל"מים ברחובות יפו ושטראוס, חלקם עם שלל ירדני. על חזיתו של אחד הזחל"מים נכתב "דמשק ירושלים – שלום לעם ישראל".


לדפדוף באלבום התמונות המלא של שושנה לוי-קמפוס לחצו כאן >


תחקיר וכתיבה: ניר אורטל, יד יצחק בן־צבי