בְּחִפָּזוֹן פֶּסַח

מאת: אביעזר טוטיאן.


באוסף הספרים הנדירים בספריית יד בן־צבי נמצא הספר "בחפזון פסח", שנדפס בסלוניקי בשנת תרל"א (1871). החיבור המסקרן נדפס בכתב רש"י ומשלב לקט הלכות ומנהגים לימי הפסח עם טקסט ה'הגדה' בביאור המחבר - אברהם בן משה סיד.

שמו הפרטי של המחבר אף מופיע בעמוד הפותח באקרוסטיכון, בו כל אות בשם "אברהם" פותחת פסקה מחורזת.

מכותרת החיבור ניתן לטעות ולהבין כי מדובר במדריך סדר־פסח מקוצר לנחפזים ולממהרים, אך לא כך הוא. מדובר במדריך עמוס פרטים ופרטי דינים, כדברי המחבר: "קמתי אני לפת"ח פיתוח'ה, וערכתי מערכה מול מערכה, באותיות האלפא ביתא שמתי הדין וההלכה [...] אמרות טהורות, להבין ולהורות". ההלכות והמנהגים אכן מסודרים לפי סדר האל"ף־בי"ת וניתן ללמוד מהם על סוגיות שלא תמיד נותנים עליהן את הדעת: מצות שנמצא בהן דם, החשש שזיעה או טל יגרמו לחימוץ הקמח, "שלא לאכל סאלטה עם חומץ" ועוד...

בהקשר לסעודת החג, מגיש לנו המחבר בסימן ח' הוראות מחייבות בנוגע למרכיבי החרוסת: "ייתן לתוכו יין אדום זכר לדם [...] ונותן תבלין זכר לתבן תפוח תחת התפוח וכו' שקדים ע"ש וישקוד ה' על הרעה". הוא אף יודע על מנהג אשכנז לשים אגוזים ותפוחים ועל מנהגים נוספים, כמו הוספת "זנגביל וקינמון וז' מיני פירות".

השם "בחפזון פסח" מזכיר כמובן את דברי האל אל משה ואהרון במצרים: "וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּחִפָּזוֹן, פֶּסַח הוּא לַה'" (שמות יא, י"ב), אך המחבר מספק בהקדמה סיבות נוספות לבחירתו:

א. נס הצלתו מטביעה במצולות הים, חודשיים לפני צאת הספר לאור (חדשתי פרוש זה והודאה נס פסח);

ב. חשבון גימטריה של שמו – מאפיין ידוע של ז'אנר הספרות הרבנית;

ג. תקוותו לביאת המשיח במהרה.

בסוף ההקדמה לא שכח אברהם סיד להזכיר, כנהוג אז, כי אסור לאדם אחר להדפיס את דבריו ללא רשות תוך חמש שנים מיציאת הספר בדפוס. הוא אף טוען כי זהו "חוק המלך", הגם שלא ידוע לנו באותה תקופה על חוק סולטאני האוסר זאת.


לספר עוד הקשר חשוב לפסח: הוא חלק מאוסף ספריו הגדול של הרב פסח - משה שמעון פסח, רבה של העיר וולוס (Volos) ביוון ורבה הראשי של יהדות יוון (1955-1869). חתימתו והערות בכתב־ידו של הרב פסח מצויות בגוף החיבור.

הרב פסח הנהיג את קהילת וולוס בימי השואה. בראש השנה תש"ד (1943), לאחר שהחל גירוש יהודי סלוניקי לאושוויץ ורבים מהם הגיעו כפליטים לעיר וולוס, התבקשו פקידי העירייה למסור רשימה שמית של כל היהודים בעיר. הרב פסח, בעצת הבישוף הנוצרי המקומי ובסיוע גורמים נוספים בעיר, החליט להימלט להרים עם עדתו. חלק מהבורחים – בהם גם הרב פסח בן ה־74, הצטרפו לפעולות המחתרת היוונית כנגד הנאצים. עם נסיגת החיילים הגרמנים שבו בני הקהילה לעיר, ובשנה העוקבת התמנה הרב פסח לרב הראשי ליוון. בהמשך הוענק לו עיטור כבוד מטעם מלך יוון, על נאמנותו למולדת. שנה לאחר פטירתו של הרב פסח הועלו עצמותיו ונטמנו בהר המנוחות בירושלים, וכעבור יובל שנים הונצח זכרו גם ב"יער הקדושים" בהרי ירושלים.

ספרייתו העשירה של הרב פסח שמורה בספריית יד בן־צבי.


הרב פסח - עם העיטור ממלך יוון


  • Facebook - White Circle

© 2018 BY TEOR