מחשבות על מיתוס רוסלאן

לפני מאה שנה, ב-19 בדצמבר 1919, נר שלישי של חנוכה, הגיעה לנמל יפו אניית משא עלובה ועל סיפונה כ-670 איש שיצאו מאודסה חודש קודם לכן. הייתה זו האנייה 'רוסלאן', אשר נחקקה בתודעה כמבשרת העלייה השלישית וכמי שהביאה ארצה כמה מן הדמויות הבולטות של הישוב היהודי החדש בארץ ישראל.

 

 

בתצלום: האנייה רוסלאן עוגנת בנמל איסטנבול (קושטא) בדרכה מאודסה ליפו, 1919. באדיבות ארכיון מכון ז'בוטינסקי

 

בספרו "סיפור על אהבה וחושך" כתב עמוס עוז: 'ב-1919 הפליגו הדוד יוסף והדודה ציפורה... מאודסה ליפו באנייה רוסלן, זו ה"מייפלאואר" הציונית של העלייה השלישית" (עמ' 79). יחד עם יוסף קלוזנר, דודו של עמוס עוז, הגיעו ארצה 'מפורסמים' נוספים ברוסלאן: האדריכלים זאב רכטר ויהודה מגידוביץ', רוזה כהן (אימו של יצחק רבין), המשורר יונתן רטוש, ד"ר חיים יסקי (לימים מנהל בית החולים הדסה), הצייר פנחס ליטבינובסקי, רחל המשוררת, יהודה וזיתה לביטוב (הוריה של הטייסת זהרה לביטוב), משה גליקסון (לימים עורך עיתון 'הארץ') והשחקן מאיר תאומי (אביו של עודד תאומי).

 

 תצלומים: ארכיון יד בן-צבי, הארכיון הציוני המרכזי. למידע נוסף לחצו על התמונות

 

הרעיון מאחורי בואה של האנייה קשור ליזמה להשיב ארצה פליטים מארץ ישראל ש'נתקעו' באודסה, אך עם היוודע דבר יציאתה, נהרו רבים בתקווה להצטרף להפלגה לארץ ישראל. פעילים ציוניים ניצלו את ההזדמנות והחליטו להעלות ארצה יהודים במסווה של פליטים ארצישראליים. לשם כך ערכו קורס מזורז בגיאוגרפיה של ארץ ישראל. כך קרה שעל אף הדימוי ההרואי שדבק ברוסלאן, מסתבר שרוב נוסעיה, 520 איש, היו מהגרים 'פשוטים', שביקשו להימלט  מאימת הפרעות וחוסר היציבות ברוסיה ורק 150 נוסעים היו "פליטי ארץ ישראל". בחינת ההרכב החברתי של הנוסעים היהודים מגלה שרק כעשירית מהם היו חלוצים ופועלים חדורי אידיאולוגיה ציונית, המזוהים בדרך כלל עם העלייה השלישית.

 

 בתצלום: אלעזר אלפרן בפתח צריף גדוד העבודה, רחביה, ירושלים, 1926, ארכיון יד בן-צבי

 

למרות עובדה זו, ולמרות העובדה שהאנייה הייתה דווקא האחרונה מבין ספינות מהגרים ועולים שהגיעו ארצה בשנת 1919, נתפסה רוסלאן כ'אתחלתא דגאולה': 'הספינה שבאה... היא כעין אות וסימן לתחילת הפרק הראשון של עבודתנו בבניין ארץ נחלה משלנו' [דאר היום, ד' טבת, תר"פ].

 

אולי היה זה מספרם הרב של הנוסעים, אולי בשל ההרכב המיוחד שכלל 'סלבריטאים' בני התקופה, עסקנים ופעילים ציוניים ואולי הייתה זו קבלת הפנים החגיגית לה זכו, ונאומו של מנחם אוסישקין שקיבל את פניהם במזג אוויר סוער וגשום, שהפכו את באי הרוסלאן מ'מהגרים' ל'עולים', ומאותו הרגע הלך והתעצם מיתוס רוסלאן.

 

לציון 100 שנה לרוסלאן ולראשית העלייה השלישית נקיים שלושה ימי עיון וסיור, בשיתוף אוניברסיטת חיפה ההסתדרות הציונית והמועצה לשימור אתרי מורשת, על אודות העלייה השלישית וגדוד העבודה: מחקרים חדשים, מופעים מיוחדים, סיורים ופתיחת תערוכה במוזיאון ישראל. מוזמנים להצטרף אלינו לערב הפתיחה החגיגי באוניברסיטת חיפה, ליום הרצאות ומופע בירושלים ולסיורים בעקבות חלוצי העלייה השלישית באזור רחביה ובקריית ענבים.

 

 

 

 

 

 

Please reload

© 2018 BY TEO

  • Facebook - White Circle