על פורים שחל בניסן

אמנם חג פורים נחוג באדר כפי שידוע לכולנו, אבל מסתבר שיש גם פורים בניסן ואפילו פורים בסיון...

פורים שחל בניסן ובסיון, הכיצד?

נבירה בספרי זיכרונות של קהילות ישראל בתפוצות, השמורים בספרייה ובארכיונים ביד בן-צבי, העלתה תופעה מעניינת: מסתבר שבקהילות ישראל נהגו לכנות מקרים של הצלה ופדות מאירועים דרמטיים כמו עלילות וגזירות  שהוטלו על היהודים, בכינוי 'פורים ב...', על פי המועד בו התרחשה ההצלה המופלאה או לפי שם המקום.

פורים בפסח?

בספר 'זכרון שלוניקי' (תשמ"ג) מביא דוד רקנאטי לקוראיו סיפור על נס שאירע לקהילת היהודים בעיר ממש בערב חג פסח (כרך ב', עמ' 52). סיפור המעשה מופיע בספר 'דברי שלמה' לרבי שלמה בית הלוי שהודפס בונציה בשנת השנ"ו, 1595 (עמוד קצ"א).

 

"יום שבת הגדול י' לניסן השל"ג לא דרשתי. גם שאר חכמי העיר לא דרשו בקהילות כי ישבנו במעמד כל היום על צרת עניין בנין החומות אשר הביא עלינו הצר ואויב המן הרע שופט הארץ מוסלאחאדין שמו יש'ו והיו בני הקהלות נתונים כולם בבית הסוהר ושבח לאל ית' נעשה נס גדול ליש' וליל ראשון של פסח הנז' בחצי הלילה הכהו ה' ומת וליהודים היתה אורה ושמחה".

האירוע המדובר התרחש בסלוניקי בשנת 1573. במחוז בו שוכנת העיר סלוניקי שלט מוסלאחאדין פחה שלטון ללא מיצרים. משהחליט לחדש את פני העיר ולתקן את חומותיה הטיל על היהודים מס כבד כסיוע למימון הנדרש. הוא הזמין אליו את מנהיגי ה'קהלים' (בתי הכנסת בעיר שארגונם היה כעין קהילה נפרדת) וציווה עליהם לגבות מהיהודים את דמי השתתפות בבניית החומות ובשיפור פני העיר. 

הנטל היה כבד. פנייתם של היהודים אל השליט העריץ בבקשה להקל ולהתחשב נדחתה על הסף, ופרנסי העיר היהודים הושלכו לכלא. בנוסף לכך הוקדם מועד העברת הכסף למושל, והוא נקבע, אבוי, ליום טוב ראשון של חג הפסח. בבתי הכנסת, בקברי צדיקים ובבית העלמין נערכו תפילות להסרת רוע הגזירה ובערב פסח נישאה תפילה מיוחדת.

בלילה קרה נס: שליחים הגיעו לביתו של הרופא היהודי וביקשו ממנו לחוש לעזרת מוסלאחאדין פחה, שחש ברע. רופאים יהודים נוספים הוזעקו אך קצרה ידם מלהושיע והפחה נפח נשמתו עוד באותו הערב. היהודים שוחררו מרוע הגזירה, המס בוטל 'וליהודים היתה אורה ושמחה'.

 

על פורים בסיון של יהודי חָלַבּ

בארכיון רבי מאיר נחמד (תעודה 16, תיק 305) מצויה מחברת ובה טקסטים כתובים בעברית המספרים אנקדוטות מחיי היהודים בחָלַבּ שבסוריה. בין היתר, מסופר בה על אירוע של רווח והצלה שהייתה ליהודי חאלב מעלילת דם בשנת תרי"ג (1853), 13 שנים אחרי האירועים של עלילת הדם בדמשק.

 

וכך כתוב במחברת:

"פורים של ארם צובא

בארם צובא (חלב) נוהגים לעשות ביום י"ג בסיון מעין פורים. אין אומרים תחנונים בתפילה ומרבים בו בשמחה, וקוראים אותו היום בשם "יום נס מוסן" וזאת פרשת הנס לפי כתבי הזכרונות להרב משה סתהון

...... מעשה שהיה כך היה: ביום ש"ג, י"ג לחודש סיון שנתנו זאת שנת תרי"ג לעת ערב, באה אשה אחת מנשי הנוצרים עם שאר אנשים נוצרים לבית איש אחד מבני ישראל ושמו משה מוסן וצעקה בקול יללה: היכן בני אשר ביום אתמול היו מהלכים ביחד עם בנך יצחק ולא ידענו איה מקומו ובודאי אתם בני ישראל הרגתם אותו כמו שעשיתם זה מספר פעמים בדמשק ובמקומות אחרים."

 

לפי המשך הסיפור אותה אישה גייסה לעזרתה אנשי צבא אשר חטפו את הנער יצחק והביאוהו לידי השלטונות. הוא הושלך לכלא אך ניצל לאחר שהתברר שהייתה זו בבירור עלילת דם טיפוסית: '....והודה לפניהם שהם הנוצרים החביאוהו כדי להעליל על היהודים וכתבו עדותם וחתמו את שמותיהם והעדות הנזכרת הרי היא כמוסה עמדי, חתומה באוצרותי ובאמת ובתמים עלינו לשבח להאדון הכל כי טוב כי לעולם חסדו וכל המודה בנסו עושים לו נס ותיכף ומיד הסכימו כל גדולי הרבים ארם-צובא וחכמיה לעשות יום י"ג בסיון יום טוב מדי שנה בשנה.'

 

תיאור עלילת הדם בחלב של ר' מאיר נחמד, מבוססת על תיאור עלילת הדם המופיע בספרו של משה סתהון 'זכרונות לאר"ץ' משנת 1850 (מכון בן-צבי, כתב יד 3724. ראו על כך: ירון הראל, ספר סוריה, 2009, עמ' 45).

 

בשני האירועים נראה שמדובר בעדות שהיא כעין סיפור עממי העובר מדור לדור בעל פה או בכתב, והוא מתאר אירוע שאכן קרה. עוד משותף לשניהם המרכיב הנסי, ההצלה האלוהית, בצד ההתערבות של שליטים, גבירים ומושיעים, כפי שאמר ז'אן אנואי: 'נסים אמִתיים נוצרים על ידי בני אדם בשעה שהם משתמשים בעוז ובתבונה שאלוהים העניק להם.' (מתוך 'ספר הציטטות הגדול' בעריכת אדיר כהן)

 

פורים שמח!

 

 

 

 

 

 

Please reload

© 2018 BY TEO

  • Facebook - White Circle