נבירה במזבלה תל-אביבית חושפת פרק מרתק בתולדות הארץ בתקופת המנדט

 

ב-29 ביוני 1938 צעד אל הגרדום בכלא עכו איש בית"ר שלמה בן-יוסף, שלימים יכונה ראשון 'הרוגי המלכות'. בשעה שנכרך סביב צווארו חבל התלייה, כ-120 קילומטרים דרומה משם, כשלושים גברים צעירים ערכו טקס מחאה צנוע. האתר בו נערך הטקס היה מגרש האשפה של העיר תל-אביב, שהיה בשעתו בתחום בית-הספר החקלאי מקוה-ישראל. במשך שעה ארוכה ציינו הרוויזיוניסטים הנמרצים את תליית חברם בן-יוסף, ובזמן זה נעלו את שערי המזבלה ואסרו על כניסת משאיות האשפה של העירייה אל שטח המזבלה העירונית. האירוע הפך מיד לשערורייה, ופקידי העירייה יצאו לשטח בכדי להשיב את הסדר על כנו.

 

אך מה בין אתר פסולת עירוני תמים, לבין מחאה פוליטית כלפי הממשל הבריטי והנהגת הישוב?

בשנת 1938 העיר תל-אביב יצרה כמויות אשפה אדירות. מדי יום עשרות משאיות יצאו מהעיר הגדולה בארץ-ישראל, שמנתה כ-150,000 תושבים, אל המזבלה העירונית שהתרחבה כל העת בשדות מקוה-ישראל (המזבלה שקדמה לאתר "חיריה" המוכר).

לאור המתח בימי המרד הערבי, והאבטלה שפשטה בעיקר בחוגי הסתדרות העובדים הלאומית (הע"ל), החליטה קבוצה בית"רית לסלק את העובדים הערבים ממגרש האשפה העירוני ו"לכבוש" את האתר. פעולה זו, שהייתה  לפי תפיסתם חלק מהמאבק על העבודה העברית, הייתה חריגה בנוף מלאכות "כיבוש העבודה". במקרה זה יעד העבודה לא תאם את אידאל הפועל העברי החדש, העובד בבניין, בשדה או במחצבה. היעד לפעולת הרוויזיוניסטים היה עבודת ריקון משאיות האשפה בעבודת כפיים וגריפת האשפה במזבלה, פעולות שהיו לא סניטריות ותוארו על ידי בכירי העירייה כקשות ביותר לאדם האירופי, ומלוות בסיכון סניטרי גבוה. אולם אנשי הע"ל הנואשים לפרנסה, ראו בכך הזדמנות להרחבת דריסת הרגל הרוויזיוניסטית בעבודה המאורגנת, במקרה זה במקום עבודה המנוהל על ידי עיריית תל-אביב.

 

 הצילומים באדיבות ארכיון ז'בוטינסקי

 

פוליטיזציה של הזבל

לצד המאבק על העבודה כנגד מוסדות היישוב, אנשי הע"ל היו נאמנים גם למאבק הלאומי בשלטון הבריטי. תוצאת מאבק זה הייתה פוליטיזציה של מגרש האשפה, אתר שנתפס בציבור אז, כמו גם היום, כרחוק מאוד  ממאבק פוליטי על דמות הארץ. כך גויס אתר הפסולת למאבק הפוליטי בבריטים בעת תליית בן-יוסף.

 

ההיסטוריה הסביבתית – מפתח להבנת תהליכים היסטוריים

תחום ההיסטוריה הסביבתית עוסק בשלל סוגיות הקשורות ליחסי האדם והטבע בתקופות עבר, ובהן גם נושאי "איכות הסביבה". המזבלה ההיסטורית של תל-אביב עומדת כיום במוקד מחקר בין-תחומי המתבצע באוניברסיטה העברית, ובו נבדקים היבטים שונים של התפתחות האתר, השפעתו על הנוף בעבר ובהווה, השתנות הפסולת לאורך השנים, שימוש בפסולת כעדות חומרית לשינויים תרבותיים ועוד. באופן זה, נחשף האירוע ההיסטורי שנזכר מעלה, והעלה שאלות שונות בדבר אופן ניהול הטיפול בפסולת העירונית לפני שמונים שנים, וכיצד במזבלה אפשר למצוא את תולדות תל-אביב והארץ בתקופת המנדט בקליפת אגוז.

---

ד"ר ירון בלסלב הוא פוסט-דוקטרנט במכון לחקר ארץ-ישראל ויישובה ביד יצחק בן-צבי. ירון סיים את לימודי הדוקטורט באוניברסיטת תל-אביב. נושא עבודתו: "היסטוריה סביבתית-עירונית בארץ-ישראל במחצית הראשונה של המאה העשרים, מקרה תל-אביב 1948-1909".

Please reload

© 2018 BY TEO

  • Facebook - White Circle