זכר להקהל -על טקס מרגש בימינו אנו, שמקורו בתקופת התנ"ך

באלבומו של אבי גודמן באתר "ישראל נגלית לעין" מככבות תמונות רבות משנת הלימודים 1952-53 ,שנת ההכשרה שעבר בישראל במכון למדריכי חוץ לארץ, מטעם הסוכנות היהודית.

אבי, שנולד וגדל בניו יורק, היה אז כבן 18. מספר ימים לפני ראש השנה החלה ההכשרה בירושלים, וחבריה- בנות ובני נוער ציוניים מרחבי העולם, מדריכים במגוון תנועות נוער – השומר הצעיר, בית"ר, בני עקיבא ועוד.

כבר באותו החודש, בחג הסוכות, הוזמנו חברי ההכשרה להשתתף בטקס יחודי שנערך בהר ציון בשם "זכר להקהל". הטקס מבוסס על מצוות "הקהל" מהתורה, מצווה שאמורה להערך בחג הסוכות, אחת לשבע שנים, במוצאי שנת שמיטה. עיקר המצווה- הקהלת כל העולים לרגל ברחבת בית המקדש וקריאת פרשיות תורה בפניהם, ע"י מנהיג העם.

:שנים קודם לכן, בשנת 1945, חודש המנהג .אבי זכה להיות בטקס השני מאז חודש, והראשון מאז קום המדינה, בסוכות תשי"ג (1952), וכך הוא מספר :

"אני זוכר שנקראנו להתיצב במגרש "הפועל" שבקטמון. עלינו על אוטובוסים, היה חם וצפוף. הצטרפנו לאנשים רבים שביקשו גם הם להגיע לטקס, חלקם הגיעו במשאיות וגם ברכבת מיוחדת. נסענו לאזור שבין משכנות שאננים לגיא בן הינום.

ירדנו מהאוטובוס. מצאתי עצמי בין אנשים רבים שלא הכרתי, חבריי להכשרה נעלמו משדה ראייתי. על הגשר בגיא בן הינום היו מונחים ספסלים מסוגננים מעץ, הסגנון הזכיר לי את עיצוב "בצלאל". התבקשתי לשאת אחד מהם במעלה השביל, עד לקבר דוד. אחזתי בצד אחד של הספסל, חייל חסון אחז בצדו השני, הספסל היה כבד והשביל תלול ומפותל. לבסוף הגענו והנחנו את הספסל בפתח הקבר, בחלל המבואה שהיה מקושט כולו באריחי קרמיקה מרהיבים מהתקופה העות'מאנית.

אחרים סחבו ספסלים מעוצבים נוספים לאותו המקום. לימים הסתבר לי שהספסלים הם פרי עיצובו של מאיר בן אורי, שהיה אדריכל הבית של משרד הדתות.

משום שהכותל והר הבית היה אז בשליטה ירדנית, התקיים הטקס בהר ציון, משם יכולנו לפחות להשקיף על העיר העתיקה. היה צפוף מאד אך אני נפעמתי מקיבוץ הגלויות שנגלה לעיני: ערב רב של יהודים, מכל העדות, חלקם לבושים בבגדים מסורתיים- מתימן, מכורדיסטן, מפרס, ממרוקו ומארצות רבות נוספות. היו שתקעו בשופר.

עם תום שנת ההכשרה חזרתי לפעילות ציונית בקרב בני הקהילה היהודית בקרבה חייתי. נישאתי לשרה ועלינו ארצה בשנת 1956, לקיבוץ שלוחות, בו הקמנו משפחה עניפה ובו אנו מתגוררים עד היום.

פעם נוספת השתתפתי בטקס "זכר להקהל"  שנערך כבר בכותל בסוכות תשמ"ח, שנת 1987.רחבת הכותל היתה מלאה באדם, הקהל הרב התפרש גם על המדרגות והגיע ממש עד לבתי המגורים ברובע היהודי. אני זוכר שעמדתי ליד נתן שרנסקי, אסיר ציון, ששוחרר מברית המועצות רק כשנה קודם לכן. הנשיא חיים הרצוג קרא בתורה, כבנו של הרב הראשי לישראל בעבר, היה לו ידע נרחב ביהדות. היה גם ידוע שבכיס החולצה השמאלי, קרוב ללב, יש לו תמיד מיקרופילם ועליו כל התורה. המעמד היה מרשים, התרגשתי מאד".

 

צילומים מתוך אלבום  משפחת גודמן, ארכיון התצלומים יד בן-צבי, 1952

 

Please reload

© 2018 BY TEO

  • Facebook - White Circle