אלבום משפחת פין  האלבום הפרטי הראשון בארץ ישראל

מתי נפגשו בירושלים ריבלין ויורש העצר הבריטי? לא רק השבוע,

זה כבר קרה לפני 156 שנים ! כשסבא רבא של הנשיא פגש את סב סבא רבא של הנסיך ויליאם

תמונה נדירה, יומנו של הקונסול ותגליות נוספות מאוסף יד בן צבי

שהפתיעו את הנסיך בבית הנשיא השבוע. 

 

אלבום משפחת פין הוא האלבום הפרטי הראשון שמקורו בארץ ישראל. האלבום מכיל 50 תצלומי דיוקנאות, Carte de visite מקוריים שהיו ברשות משפחת הקונסול הבריטי ג'ימס פין ששירת בירושלים בשנים 1863-1846, וצולמו במשך עשרים שנה לערך, משנות החמישים עד שנות השבעים של המאה התשע עשרה. אחדים מהתצלומים שנאספו באלבום צולמו בירושלים, מקצתם על ידי צלמי ירושלים הראשונים: אליזבט אן פין, ג'ימס גראהם ומנדל ג'ון דינס. תצלומים אחרים נמסרו לבני הזוג פין על ידי אורחי הקונסוליה ונכבדי ירושלים. האלבום הוא למעשה Who's who של עיר הקודש בתקופה המכרעת של אמצע המאה התשע עשרה בתקופת מלחמת קרים, לפניה ואחריה. בראשית המאה העשרים סידרה גברת פין את האלבום והוסיפה לתמונות כתוביות בכתב יד.

 

הקונסול ג'ימס ואליזבט אן פין -  משפחה בצומת הדרכים של ההיסטוריה

ג'ימס פין נולד בלונדון ביולי 1806, בן למשפחה ענייה וחסרת מעמד ממוצא אירי. אביו  היה חייל פשוט ואיש אדוק שהמיר את אמונתו הקתולית בפרוטסטנטית. ג'ימס הצעיר למד בבית ספר כנסייתי והצטיין מאוד. הלורד קלרנדון, לימים שר החוץ של בריטניה, טיפח את הנער וסלל בפניו את הדרך להשכלה ולמעמד. בשנת 1838 נישא לראשונה אך אשתו ובתו התינוקת מתו לאחר זמן קצר. באותם הימים שימש מורה לבני אצילים וערך מחקרים בכתבי הספרייה הבריטית. עניין מיוחד גילה פין ביהודים ובתרבותם והרבה לפעול במיסיון האנגלי. בשנת 1945 הגיש פין, בעידוד פטרוניו בצמרת השלטון, בקשה להתמנות לקונסול בריטניה בארץ הקודש. כנגד כל הסיכויים וכיוון שלא נמצא מועמד מתאים יותר זכה פין במשרה.

אליזבט אן פין נולדה במארס 1825 בוורשה, בעת שאביה, אלכסנדר מק'-קאוול, מיסיונר אנגליקני, פעל באותה העת בקרב קתולים ויהודים בפולין. משפחת מק'-קאוול הרבתה בנסיעות ושהתה לסירוגין בפולין, בגרמניה, באנגליה, במצרים ובארצות נוספות. בשובו לאנגליה שימש האב מרצה לתיאולוגיה נוצרית ויהודית. הוא ידע עברית על בורייה ובראשית שנות הארבעים של המאה התשע עשרה היה פעיל בהקמת מוסדות המיסיון הבריטי בירושלים.

אליזבט אן לא זכתה בשנות ילדותה ובנעוריה לחינוך פורמלי ומסודר. מוריה היו אביה וידידי המשפחה. היא הייתה ילדה סקרנית ורבת כישרונות וידעה שבע שפות על בוריין. עברית למדה בגיל שלוש בוורשה ובגיל ארבע כבר קראה את התנ"ך באנגלית.

ג'ימס פין ואליזבט אן מק'-קאוול נפגשו לראשונה בשנת 1841 בעת אירוע לציון פרסום ספרו של פין על יהודי ספרד. בינואר  1846, חודשים אחדים לאחר שפין מונה לקונסול בירושלים, נישאו בני הזוג, ומייד לאחר נישואיהם עזבו את אנגליה בדרכם לירושלים.

אליזבט אן פין, אשת הקונסול הבריטי בירושלים ויד ימינו, הייתה דמות מרכזית בפעילות הדיפלומטית הבריטית בארץ הקודש ובחוגי המיסיון. היא פעלה רבות לסייע לתושבי העיר וגילתה עניין מיוחד ביהודים. יידיש ידעה עוד טרם בואה לירושלים, את שפת הלדינו למדה מפי וידה, עוזרת ביתה היהודייה, ובירושלים למדה גם את השפה הערבית. היא הייתה מוסיקאית מחוננת ושמשה נגנית העוגב בכנסייה האנגליקנית בירושלים.

בני הזוג פין התגוררו בירושלים במשך 17 שנים עד 1863, והיו מחלוצי היציאה מהחומות ובעליהם של שני בתים: בטלביה ובכרם אברהם, שם הקימו חווה חקלאית שהעסיקה יהודים. בירושלים נולדו ילדיהם: שני בנים ושלוש בנות, ששתיים מהן נפטרו בינקותן. ג'ימס פין היה קונסול בעל השפעה ומעורב בכל ענייני החברה והמדיניות בירושלים. בשנות פעילותו קמו לו מתנגדים רבים ובשנת 1863 הוא הודח למעשה מתפקידו והמשפחה שבה לאנגליה חסרת כל נושאת חובות כבדים.

ג'יימס פין נפטר באנגליה בשנת 1872.

אליזבט אן פין נפטרה ב-1921 בגיל 96. באנגליה פועלת קרן צדקה על שמה של אליזבט אן פין שמקיימת מוסדות לרווחתם של קשישים וילדים נכים.

אליזבט פין ערכה את ספר הזיכרונות של בעלה 'עִתות סופה', פרסמה את יומנה האישי וספרים נוספים ונשאה הרצאות המתעדות את חוויותיה משנותיה בארץ.

 

אליזבת אן פין -  צלמת ומתעדת

אליזבת אן פין נמנית על ראשוני הצלמים בארץ ישראל והיא האישה הראשונה בארץ שעסקה בתחום חדיש זה והכירה ביתרונותיו לתיעוד החיים בארץ והפעילות הקונסולרית הבריטית.

את נפלאות הצילום חשף בפניה כומר אנגלי בשם ג'ורג' וילסון ברידג'ס שביקר בירושלים  בחורף 1850. ברידג'ס צילם לפי שיטת טלבוט (הקלוטייפ - תהליך חדשני באותם הימים להדפסת תמונה מתשליל שהמציא הבריטי ויליאם פוקס טלבוט). הוא לימד את אליזבט אן פין כיצד לצלם והיא פנתה לידידים באנגליה בבקשה שישלחו לה מצלמה והחלה לצלם בעצמה. בסתיו 1953 הגיע לירושלים ג'יימס גראהם, בן למשפחה סקוטית מיוחסת, לשמש בתפקיד מזכיר החברה המסיונרית בירושלים. לפני בואו שמע על תחביבה של אשת הקונסול והשתלם בעצמו באמנות הצילום. הוא הביא עמו ציוד צילום ועד מהרה היה לצלם חובב רב-הישגים שתיעד אתרים היסטוריים בארץ ישראל ובשכנותיה. גברת פין מציינת שגראהם הכשיר מומר יהודי , מנדל ג'ון דינס'ולימד אותו אמנות זו בהצלחה. הייתה זו תחילתו של הצילום בירושלים'.

 

הצילום היה לחלק מההווי החברתי של הקונסוליה בירושלים. באלבומה של אליזבט אן פין, בדומה לספר זיכרונותיה, שלובים החיים הציבוריים והאישיים. בני משפחה וידידים, שליחים רשמיים ואורחים, אנשי דת בני העדות הנוצריות השונות ומומרים יהודיים – כולם ניצבים מול המצלמה ונרקמים לעלילה רבת פנים ודמויות של פעילות מעצמות אירופה בירושלים במאה התשע עשרה.

בעת ביקורו של הנסיך אלפרד, בנה הצעיר של המלכה ויקטוריה, בירושלים במארס 1859,

בחרה פמליית הנסיך תצלומים שצולמו  במהלך שהותו בעיר. אליזבט אן פין לא ציינה בזיכרונותיה מי צילם את הנסיך ולמרבה הצער התצלום ששובץ באלבומה נשמט ממקומו.

באפריל 1862, שלוש שנים לאחר ביקור אחיו הצעיר, ביקר בירושלים הנסיך אלברט אדוארד, בנה הבכור של המלכה ויקטוריה ויורש העצר. אליזבט אן מתארת את בואו ביומנה.

 

 

 

 

תמונתו צולמה באפריל 1862 במחנהו של הנסיך בכרם א-שיח, מצפון-מזרח לעיר העתיקה, בידי צלם המשלחת הנודע פרנסיס בדפורד. הנסיך ניצב ליד עץ האורן העתיק שיוחס למצביא הצלבני גודפרי מבויון. גברת פין  שאירחה את הנסיך קיבלה עותק של התצלום למזכרת. 

בשנת 1913, בגיל 88, פרסמה אליזבט אן פין את ספר זיכרונותיה. הזיכרונות  הוכתבו לקצרן, לוו בתחקיר מקיף והסתמכו על יומנים ועל רשימות לאימות מהלך הדברים. יש לשער שסידור תמונות המשפחה והידידים באלבום נעשה בתקופה זו.

באלבום מופיעים תצלומים שצולמו בירושלים ובאירופה. התצלומים הירושלמיים צולמו בסטודיו ביתי בירושלים והם ניכרים בפשטות התפאורה והריהוט.

מרבית התצלומים הם תצלומי סטודיו מובהקים, מסוג carte de visite שהיו מקובלים מאוד באותה עת והודפסו על נייר אלבומן [albumen print]. חלק מן התצלומים אף עברו ריטוש [retouch]. המצולמים ניצבים נשענים על משענת כיסא או על רהיט אחר מפאת זמן החשיפה הממושך שהצריך הצילום באותם הימים.

אלבום התמונות וארכיון הקונסול פין שמורים בספריית  'יד יצחק בן-צבי' בירושלים.

 

תיאור ביקורו של הנסיך אדוארד בירושלים כפי שהתפרסם בעיתון 'המגיד', 29 באפריל, 1862, כ"ט בניסן, התרכ"ב

 

על הידיעה חתום יוסף ריבלין (סב רבו של הנשיא ריבלין), מחשובי פרנסי היישוב היהודי בירושלים ומי שכונה 'בונה השכונות' בעיר החדשה שמחוץ לחומות. יוסף ריבלין היה נינו של רבי הלל ריבלין שעלה לירושלים עם תלמידי הגאון מווילנה בראשית המאה התשע עשרה.

 

לתמונתו של יוסף ריבלין המופיעה כאן מתלווה סיפור ייחודי:  לאחר מותו בשנת 1896 התברר כי אין בידי המשפחה אף לא תצלום אחד או תמונה שלו. האלמנה זיהתה ברחובות העיר קבצן שדמה לריבלין במראהו, הזמינה אותו תמורת ארוחה חמה לסטודיו של צלם ירושלמי, ולאחר שהצטלם ונשלח לדרכו, טרחו האלמנה והצלם וריטשו תמונה שתדמה לדיוקנו של יוסף ריבלין המנוח.

 

 

 

 

Please reload

© 2018 BY TEO

  • Facebook - White Circle