ארבע מאות שנה להולדת ר' שָׁלֵם שַבַּזִי

01/11/2017

בשנת תשע"ט ימלאו ארבע מאות שנה להולדת המשורר, המקובל ואחד ממנהיגיה הרוחניים הבולטים של קהילת יהודי תימן – מארי שָׁלֵם בן יוסף שבזי.

 

 דמותו הייחודית ושירתו של שבזי, הפכו אותו לדמות מכוננת עבור קהילת יהודי תימן. לא הרבה ידוע לנו על חייו, אולם ברור שנולד בשנת השע"ט (1619), חי בהררי דרום תימן ונראה שהתפרנס בדוחק ממקצוע האריגה. לעומת מיעוט הידיעות ההיסטוריות עליו, המסורת העממית מלאה בסיפורים אודותיו ומתארת בפירוט את שבזי המשורר המקובל, החש לעזרת בני קהילתו, ומשתמש בידיעותיו בקבלה מעשית על מנת  לסייע להם ולרפא חולים. אחת האגדות  מתארת את שבזי אשר מגיע באורח פלאי בכל יום שישי לירושלים, כדי להתפלל סמוך לכותל המערבי. קברו בקרבת  העיר תַּעֵז שימש מקום עליה לרגל מכל קצוות תימן, ונחשב למקום קדוש על ידי יהודים ומוסלמים כאחד.

 

פיוטיו של שבזי היו משענת רוחנית ליהודי תימן. שיריו הושרו בשבתות ובמועדים, בשמחות חתונה ובסעודות מצוה, וביטאו את ערכיה של יהדות תימן. נושאי שירתו עוסקים לרוב בלימוד תורה, דברי מוסר, בכיסופים לגאולה ולשיבת ציון, וגם בנושאי חולין.

 

 

 

יצירתו של שבזי על התפר התרבותי שבין שירת תור הזהב מחד, והשירה הערבית בתימן ממקמת אותו כאחד המשוררים הייחודיים שקמו לעם היהודי בגולה. השילוב בין המשקל, התוכן והצורה של שירת ספרד וצפת, ובין השפה והמשקל של השירה המוסלמית בתימן יצר תמהיל ייחודי המאפיין את שירת שבזי. שירתו, כמו של משוררים אחרים ממשפחתו, משפחת מַשְתָּא, יצרה את השירה היהודית התימנית כפי שאנו מכירים אותה.

 

שבזי כתב שירים במגוון סוגות וצורות, והיקף יצירתו טבע את סוגותיה העיקריות של השירה היהודית-תימנית: נַשִידּ, שִירָה, הֲלֵּל, זַפַה, חִדּוּיָה, קַצִידּ.  בכל הסוגות הללו נגלה לעינינו תשבץ של לשונות – ערבית, עברית וארמית, לשונות אשר היו שגורות בפי יהודי תימן. השפה העברית הונחלה לילדים בתימן מגיל צעיר, על ידי קריאה בכתבי הקודש ובפרט בלימוד התדיר של פרשת השבוע. הלשון הערבית, פרט לכך שהיתה שפת הדיבור של יהודי תימן, הייתה שגורה בפיהם של בני תימן בשל הלימוד בתפסיר רס"ג ובחיבורים מאוחרים יותר בשפה הערבית-יהודית. גם השפה הארמית היתה בשימוש תדיר בשל המנהג של קריאת תרגום אונקלוס בציבור על ידי ילד צעיר, וכן  בלימוד 'עין-יעקב' והזוהר. שבזי שילב בשירתו את שלוש השפות הללו, אולם גדולתו כמשורר נגלית בשליטתו המפליאה בשפה הערבית ובעושר ביטוייה. השימוש שעשה שבזי בשפה הערבית, טבע את חותמו על דורות של משוררים יהודים תימנים שקמו אחריו, וכתבו שירים על פי האסכולה השבזית, ומכאן שמם – שַבַּזִיַאת.

 

לצד דמותו ההיסטורית והמיתית  של שבזי, יצירתו הספרותית חיה בפיה של קהילת יהודי תימן בישראל כמסורת עממית, ושיריו מושרים עד היום בשבתות, מועדים ושמחות. קשה לדמיין את השירה התימנית בישראל ללא טקסטים כמו 'אם ננעלו דלתי נדיבים', 'אהבת הדסה' או 'ספרי תמה'. כך, יצירתו של שבזי חרגה מגבולות תימן ונעשתה חלק מהפסיפס המרכיב והמחבר את התרבות הישראלית.

 

 

 

לרגל ציון ארבע מאות שנה להולדת מארי שלם שבזי , המרכז לחקר יהדות תימן ותרבותה ע"ש עובדיה בן שלום יוזם במהלך שנת תשע"ט פעילות  המוקדשת  לשבזי ולשירת תימן. מטרת פעילות זו הינה קידום ועידוד עשייה בתחומים, כגון מחקר, תרבות וחינוך. שאיפתנו היא  להעמיק את ההיכרות של רבדים שונים בחברה הישראלית עם תרומתו הספרותית של שבזי  ולהאיר את יצירתו כחלק חשוב בתרבות עם ישראל בכלל. במסגרת זו, יקיים המרכז לחקר יהדות תימן ותרבותה כנס בינלאומי שיעסוק בדמותו של שבזי ויצירתו בתאריכים 3-2 בספטמבר 2018, וישתתפו בו חוקרים מדיסציפלינות מגוונות, מהארץ ומהעולם.

Please reload

© 2018 BY TEO

  • Facebook - White Circle