הדף הירושלמי לפרשת השבוע - פרשת בשלח

קריעת ים סוף נחשבת לאירוע מכונן במסורת היהודית, אירוע המציין נס, שינוי סדרי הטבע וגם אומץ ואמונה בהליכה אל הלא נודע, הליכה קדימה שמהווה נקודת מפנה משמעותית.

 

בני ישראל היו במציאות שסגרה עליהם; המצרים מאחוריהם והמים לפניהם. הים העצום הפחידם והרתיעם, והמחשבה על חזרה למצרים נראתה כאפשרות עדיפה. החלה דרישה לשוב מצרימה. משה ניסה להרגיעם: אַל-תִּירָאוּ הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ אֶת-יְשׁוּעַת ה', אֲשֶׁר-יַעֲשֶׂה לָכֶם הַיּוֹם (שמות יד, יג). בעקבות ציווי הקב"ה הטה משה את ידו על הים, המים נבקעו וַיָּבֹאוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה, וְהַמַּיִם לָהֶם חוֹמָה מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם (שמות יד, כב).

 

בדברי חז"ל ניתן לראות התייחסות לקושי הקיים בכניסה הראשונית למים. השבטים מתוארים כעומדים מפוחדים על שפת ים סוף, מהססים ונמנעים מלהמשיך קדימה: זה אומר אין אני יורד תחילה לים וזה אומר אין אני יורד תחילה לים, קפץ נחשון בן עמינדב וירד לים תחילה (בבלי, מסכת סוטה, לז ע"א).

 

נחשון בן עמינדב הופיע כאחיה של אלישבע אשתו של אהרון (שמות ו) ובספר במדבר כנשיא שבט יהודה. המדרש דורש את שמו ומסביר שהסיבה שזכה להקריב קרבן ראשון נובעת מכך שקפץ ראשון לים: למה נקרא שמו נחשון על שם שירד תחלה לנחשול שבים, אמר רבי שמעון בן יוחאי אמר הקדוש ברוך הוא למשה מי שקידש את שמי בים הוא יקריב תחלה וזה היה נחשון וכן עשה (במדבר רבה, נשא יג, ז).

 

זכות הראשונים בקריעת ים סוף המשיכה לעמוד לנחשון לאורך הדורות והייתה אחד הגורמים שזיכו את שבט יהודה במלכות: וכבר היו ר' טרפון וזקנים יושבין בצלו של שובך ביבנה. אמרו לו: למדנו רבינו, באיזו זכות זכה יהודה למלכות? אמר להם - כשעמדו ישראל על הים, זה אמר איני יורד וזה אמר איני יורד [...] מתוך שהיו עומדין ונוטלין עצה קפץ נחשון בן עמינדב ונפל לגלי הים (מכילתא דרבי ישמעאל, מסכתא ויהי, ה).

 

מעשה אמיץ זה של נחשון בן עמינדב השפיע על צאצאיו, ובכך הפך סמל לאומץ, יוזמה וראשוניות לאורך ההיסטוריה היהודית ואף ניתן לפגוש ביטוי לכך בסביבות ירושלים.

 

מלחמת העצמאות פרצה מיד אחרי הכרזת האו"ם על חלוקת הארץ לשני העמים. ברחבי הארץ הותקפו יישובים יהודיים, שכונות יהודיות ואף העוברים בדרכים. ירושלים והדרך אליה היו במשך ארבעה חודשים מוקד בולט להתקפות ולחסימות. הפעילות היהודית התרכזה בתגובה ליוזמה ערבית, במגננה. בכ"א באדר ב' התש"ח (1.4.1948) הוחלט לפרוץ את הדרך לירושלים. מבצע זה קיבל את השם 'מבצע נחשון'.

 

'מבצע נחשון' היה נקודת מפנה באופן הלחימה, שכן בפעם הראשונה יזם היישוב היהודי התקפה ולא הסתפק במגננה. במבצע זה התקבלה החלטה חדשה שהייתה כרוכה בסיכון רב. לקראת המבצע ריכזו את מספר הלוחמים הגדול ביותר עד העת היא, על חשבון חזיתות אחרות: 1500 איש השתתפו במבצע כדי ליצור נקודת כובד אחת מכרעת בקרבות. הסיכון בקרב זה מתואר כך: העזה להחליט על הסיכון הזה מתוך ההכרח ולשם הסיכוי (תולדות מלחמת הקוממיות, מערכות, עמוד 111).

 

הקרבות בדרך לירושלים כללו את כיבושה של חולדה וכן קרבות קשים בקסטל ובקולוניה. בסופם, לאחר אבדות רבות, נפרץ המצור על ירושלים לזמן קצר, והגיעו אליה ציוד ותחמושת. מבצע זה היה התחלה של שרשרת מבצעים ופעולות בדרך לירושלים. המבצע שנקרא על שם נחשון בן עמינדב מחובר באופן ישיר לדרכו ופועלו.

 

 תמונה: אתר הקסטל במבואות ירושלים (צילום: מוטי בן ארי)

 

 תמונה: אנדרטה לפורצי הדרך שעיצבה נעמי הנריק (לע"מ)

Please reload

© 2018 BY TEO

  • Facebook - White Circle