• יד יצחק בן-צבי

סיפורה של גלויה מירושלים הנצורה

מאת: מרדכי הלפרין |



מִנהלת העם

מִנהלת העם הייתה "הקבינט" שהוקם בארץ ישראל כדי לנהל את ענייני היישוב והמערכה הצבאית סמוך לקום המדינה. היא הוקמה על פי החלטת הוועד הפועל הציוני ב ֿ 12 באפריל 1948, כחודש לפני הכרזת העצמאות. המנהלת הייתה הגוף המוסמך שהחליט על שם המדינה, על עצם הכרזת העצמאות ועל מועד ההכרזה בה' באייר תש"ח. במגילת העצמאות של מדינת ישראל, נקבע שמנהלת העם תהפוך להיות הממשלה הזמנית של המדינה.

ב ֿ 13 באפריל ‏1948, לקראת סיום שלושים שנות שלטון המנדט הבריטי, פרסמה מחלקת הדואר המנדטורי הנחיות בדבר סגירת 15 בתי דואר וסוכנויות דואר והודיעה שכל שירותיהם ייפסקו עד תחילת חודש מאי. הנהגת היישוב החליטה להיערך במהירות כדי למנוע את השבתת שירותי הדואר והתקשורת ליישוב היהודי, שמנה ערב הקמת המדינה כ ֿ 650,000 נפש.

מנהלת העם ספקה את שירותי הדואר בין ה ֿ 2 במאי ל ֿ 14 במאי, בתקופת המעבר בין שירותי הדואר המנדטוריים ובין שירותי הדואר של מדינת ישראל עם הקמתה. במהלך תקופה קצרה זו השתמשו כל בתי הדואר במקביל גם בבולי המנדט, גם בבולי קרן קיימת לישראל (בעיקר בבולים שעליהם הודפסה מפת החלוקה של ארץ ישראל) בתוספת הדפס רכב של המילה "דאר", וגם בתוויות כופר היישוב. בולי כופר היישוב היו אישור על תשלום מגבית לצורכי ביטחון שנגבה עד קום המדינה. כמו כן הוכנו חותמות מיוחדות של מנהלת העם. התעריפים וחוקי הדואר של המנדט הבריטי נשארו בתוקפם. בהנהגתה של מנהלת העם החליטו הרשויות המקומיות על קשרי הדואר עם יישובים נצורים – ירושלים, צפת ונהריה – שבחלקם הייתה הנפקה עצמאית של בולים ושל חותמות דואר מקומיות. עם הכרזת המדינה ב ֿ 14 במאי הגיעה תקופת מנהלת העם לסיומה.

בתצלומים למעלה מימין ובכיוון השעון: מיון דואר בתל אביב, 2.10.1948 (לע"מ), בול מנדטורי, חותמת מנהלת העם, אברהם שפירא מדפיס הדפס רכב על בולי קק"ל בפתח תקווה, 1.5.1948 (לע"מ)

פתיחת סניפי הדואר בירושלים הנצורה

רק ב ֿ 9 במאי (ל' בניסן תש"ח) פתחה מנהלת העם בירושלים סניף דואר ראשי בבית ברניך (מול מנזר רטיסבון). באותו יום נפתחו עוד שלושה סניפי משנה בעיר: בגאולה ומאה שערים, במחנה יהודה וברחביה. הדואר לחלוקה בתוך ירושלים הועבר ליעדו במסירות על ידי הדוורים תוך סיכון עצמי, והדואר אל מחוץ לירושלים הועבר על ידי השיירות בשובן מירושלים לשפלה.

רבים צבאו אז על סניפי הדואר, וכולם חשו את ראשיתו של עידן חדש ומסעיר בארץ ישראל.

גלויה מירושלים הנצורה

בין הצובאים על סניף הדואר בירושלים היו גם זוג סטודנטים באוניברסיטה העברית, הורים לפעוט בן שנה. הם הכינו גלויות מבויילות באותו שילוב מעניין וחד פעמי: שני בולי המנדט הבריטי בערכים נקובים של 7 מיל א"י ושל 3 מיל א"י, משולבים עם בול קק"ל שנשא את הכיתוב "מדינת היהודים". ערכו הנקוב היה 5 מיל א"י, ערך שהוטבע על הבול בהדפס רכב, בחלקו התחתון. על הבול שהונפק בינואר 1948, משורטטת מפת החלוקה של האו"ם מכ"ט בנובמבר – י"ז בכסלו התש"ח, התאריך העברי המודפס על הבול. בחלקו העליון של הבול בולט הדפס רכב של המילה "דאר".

הגלויה ששלחו, הוחתמה בחותמת עגולה בדיו שחור, חותמת שכללה את המילה "דאר" בחלקה העליון, ו"ירושלים" בחלקה התחתון. במרכזה של החותמת – מעגל ובתוכו המילים: "מנהלת העם". נוספה גם חותמת סגולה נפרדת ובה התאריך בלועזית 13 MAY 1948 – יום לפני הכרזת המדינה.

הגלויה נשלחה מירושלים לנמען בירושלים, כך שהשיהוי בהעברתה היה מינורי, יחסית לשיהוי לגבי נמענים שהתגוררו מחוץ לעיר הנצורה.

הגלויה נשלחה אמנם אל כתובת השולחים, אך אל נמען מיוחד. היא נשלחה בידי שני ההורים הצעירים "אבא ואמא הלפרין", סטודנטים באוניברסיטה העברית, לבנם התינוק בן השנה, מרדכי.

האב הצעיר, נודע לימים כפרופ' אברהם הלפרין (2009-1915), פיזיקאי בעל שם בין ֿ לאומי בתחומי הלומיניסנציה של גבישים. האם הצעירה, נודעה לימים כפרופ' שרה הלפרין (2013-1922), מורה וחוקרת בתחומי הספרות העברית וההשוואתית.

תוכן הגלויה

הגלויה נכתבה בירושלים, בערבו של יום שני, א' (ר"ח – ראש חודש) אייר תש"ח, 10 במאי 1948, ארבעה ימים לפני הכרזת העצמאות. שם המדינה טרם נקבע אז סופית, והדיונים על קביעתו המשיכו להתנהל בתל אביב.

התוכן הקצר של הגלויה מרגש ומדבר בעד עצמו:

למרדכי היקר, שלום רב.

בין יתר המכתבים שאבא ואמא כותבים הערב בהתלהבות לכל קרובינו בארץ לרגל פתיחת הדאר העברי, הרינו כותבים גם לך מילים אחדות. אף כי עדין קטן אתה ואינך מבין עדין מה פירושו של המושג מדינה עצמאית עברית, בכל זאת אנו מקוים שכאשר תעבורנה שנים מספר ואתה תקח לידך את האִגרת ההסטורית הזאת, יציף אותך גיל למקרא שורות אלו. מקוים אנו כי אז כבר תהיה ארץ ישראל כֻלה עברית, מדינה מיוסדת ומושתת על יסודות חזקים שתעמוד בפני כל רוח פרצים. ובינתים, מרדכי, תגדל תתפתח ותהיה לאיש יהודי מסור, שתדע להמשיך בגאון ובהדר את המסורת המקורית של עמנו עתיק היומין, המתנער עתה לחיים חדשים מלאי תקוה.

אבא ואמא.

(כתב היד – של האם)


בצדה הימני של הגלויה, הוסיף האב בכתב ידו הסבר "בולאי" עם הערכת צפי למועד הקמת המדינה:

הבולים המודבקים לגלויה זו מסמלים את קץ שלטון "בוין" (תקפם של בולי ממשלת 'פלשטינה א"י' יפוג השבוע) ואת תחילת ממשלת מדינת היהודים. מקווים אנו שתקום בשבוע הבא.

ארנֶסט בֶּוִוין (Ernest Bevin) היה מזכיר החוץ הבריטי באותה תקופה ונתפס כאנטי ֿ ציוני.

מתי הוחלט על הכרזת העצמאות ומתי נקבע שם המדינה?

כדאי לשים לב כי בעת כתיבת הגלויה, ארבעה ימים לפני הכרזת המדינה, טרם הוחלט על הכרזת העצמאות וטרם פורסם המועד המתוכנן שלה. היה ידוע כי מועד סיום המנדט הבריטי נקבע לשבת ה ֿ 15 למאי, וההערכה בישוב הייתה שהמדינה תוקם רק בשבוע שלאחריו, כפי שכתב האב בגלויה.

החלטה גורלית אמיצה אותה הוביל דוד בן ֿ גוריון במנהלת העם סמוך לחצות הלילה של ה ֿ 12 במאי, פחות מיומיים לפני ההכרזה, הביאה לניצול חלון הזדמנויות צר, ולהכרזת המדינה ביום שישי, ה' באייר תש"ח – 14 במאי 1948.

גם שם המדינה – ישראל – נקבע סופית על ידי דוד בן ֿ גוריון בישיבת מנהלת העם, רק יומיים אחרי כתיבת הגלויה.

היכן שאר הגלויות?

גלויה זו היא רק אחת מהגלויות שאבא ואמא הלפרין כתבו באותו ערב "בהתלהבות לכל קרוביהם בארץ לרגל פתיחת הדאר העברי". נראה שרוב הגלויות לא שרדו.

רק גלויה אחת, דומה מאד מבחינה בולאית, אותרה בחיפה בבית הורי האם, ועליה חתומים הכותבים בשמם המלא – אברהם ושרה הלפרין. בנם הפעוט מכונה בה "מרדכי הזיסון" – לימים מחבר המאמר.

* ד"ר מרדכי הלפרין — חוקר ומרצה בנושאי רפואה אתיקה והלכה. עורך כתב העת "אסיא". חתן פרס כץ ופרס הרב קוק.

* המאמר התפרסם בגיליון 266 של 'עת ֿמול' עיתון לתולדות ארץ ישראל ועם ישראל

  • Facebook - White Circle

© 2018 BY TEOR