• יד יצחק בן-צבי

מה מסתתר מאחורי השער הנעול? הצצה למנזרי היוונים בירושלים

עודכן ב: לפני 7 ימים

מאת: ריכב (בוני) רובין |


ההולכים בסמטאות העיר העתיקה, בעיקר ברובע הנוצרי, חולפים כמעט בלי לחוש בכך על פני שערים לא גדולים שהם בדרך כלל נעולים.

מעל חלק מהשערים הללו קבועים בקירות לוחות אבן ועליהם חקוקות כתובות ביוונית, שעבור רוב ההולכים ברחוב משמעותן חתומה. אולם, אם נקבל את הרשות לעבור את אותם שערים ולהיכנס אל מה שמסתתר מאחוריהן יפתח בפנינו עולם מרתק. שערים אלה מוליכים אל מכלולים שהכינוי הכללי הראוי להם הוא מנזרי היוונים האורתודוכסים.

חזיתות שערי המנזרים מעוטרות במזוזות ומשקופים מגולפים. השער הסוגר על הפתח הוא שער עץ או ברזל. לעיתים כמו במנזר יוחנן המבשר שבתחילת רחוב הנוצרים, זה שער עץ כבד ועתיק ובתוכו קבוע פשפש היכול להפתח גם כאשר השער נשאר נעול. מעל השערים כתובות מעוטרות בעיטור מסותת. לפני כשלושים שנה נקבעו מעל רוב השערים כתובות אחידות באבן אדמדמה.

(צילום 4) תחילת הכתובת אחידה: "הפטריארכיה היוונית אורתודוכסית של ירושלים" ובהמשך נכתב שמו של כל מנזר. בחלק מהמנזרים לצד כתובת זו יש כתובות מגולפות עתיקות יותר, לעיתים קרובות עם דמות הקדוש על שמו נקרא המנזר.

כאשר עוברים את השער נחשף ברוב המנזרים מבוך של מבנים, גרמי מדרגות ומרפסות. אלה ערוכים בדרך כלל סביב חצר ובה יהיו כמעט תמיד בור מים, עצי לימון וגפן המטפסת אל הקומות העליונות.

ברבות מהחצרות נמצא עציצים ופחים בהם גדלים צמחי גרניום ועשבי תיבול כמיטב המסורת היוונית.

חצר מנזר אבטימיוס

כיום רוב תושבי הדירות בחצרות הללו הם דיירים השוכרים את דירותיהם מידיה של הפטריארכיה היוונית וחלקם אף אינם בני העדה היוונית-אורתודוכסית. הדבר הביא גם לתוספות בניה רבות ולצפיפות בחצרות.

חצר מנזר ניקולאס

אבל בעבר שימשו החדרים הרבים למגוריהם של עולי הרגל היווניים שהגיעו לירושלים בעיקר לקראת חג הפסחא. במהדורה הראשונה של מדריך הבדקר (1876 Beadeker) מתוארים המנזרים כשעל כל אחד מהם מצוין כמה צליינים יכולים להתארח בו. מנזר אחד לפחות, המוקדש למרים, שפתחו נמצא ברחוב הקופטים מוקדש לנשים בלבד ואין בו כלל משפחות או דיירים.

בכל אחד מהמנזרים מצויה כנסיה ולצידה דירה המשמשת את הכומר או את הנזירה האחראית על הכנסייה ולמעשה על החצר כולה. חלק מהכנסיות קטנות אך חלקן, כדוגמת כנסיית יוחנן המבשר, גדולות ומפוארות למדי.

כנסיית יוחנן המבשר

בשנים האחרונות נערכו גם שיפוצים ועבודות שחזור מקיפות בחלק מהכנסיות. בכנסיות אלה הדבר הבולט ביותר, כמו בכל הכנסיות האורתודוכסיות הוא האיקונוסטזיס. זהו כינויה היווני של מחיצה גבוהה, בדרך כלל עשויה עץ מגולף, המפרידה בין אולם התפילה לבין האזור בו נמצא המזבח ובו מברך הכומר על הלחם והיין בשעת התפילה.

האיקונוסטזיס במנזר אבטימיוס

על גבי האיקונוסטזיס תלויות איקונות ומכאן שמו. בדרך כלל יוצב מימין לפתח איקונין של ישו ומשמאל איקונין של מרים. שני מימין יהיה יוחנן המטביל ושני משמאל הקדוש שלו מוקדשת הכנסייה. בקומה העליונה יוצגו מאורעות מחיי ישו או שנים עשר השליחים.

לצד הכנסיות בנוי מעין מגדל פעמונים קטן. מגדלים אלה נבנו רק במהלך המאה וחמישים שנה האחרונות משום שקודם לכן השלטון העות'מאני אסר על שימוש בפעמונים. באותם ימים נהוג היה להקיש בפטיש על לוח עץ או מתכת ששימש מעין גונג ונקרא בערבית נקוס וביוונית סימנדריון.

תחליף פעמון בכנסיית סיידנאיה

המנזר הגדול ביותר הוא הפטריארכיה היוונית-אורתודוכסית. מכלול זה משתרע על פני שני צידי רחוב הפטריארכיה היוונית ויש לו שערים גדולים ובולטים למראה. אפשר ללכת בתוך תחום המנזר גם מעבר לרחוב הנוצרים ולהגיע אל גג כנסיית הקבר הקדוש. שם נמצאים לשכתו של הפטריארך ומשרדיהם של עוזריו, חברי אחוות הקבר הקדוש, ספריה ובה כתבי יד וספרים עתיקים ועוד. שם נמצאים גם מבני המגורים של הכמרים הנזירים המשמשים בפטריארכיה, מהפטריארך ועד אחרון השמשים. נוסף לכך יש בו מרפאה הפועלת לסייע לבני העדה האורתודוכסית, מטבח ואולם אוכל גדול, שלוש כנסיות ועוד.

הכניסה למתחם הפטריארכיה היוונית-אורתודוכסית

מנזרים אלה תופסים שטח ניכר מהרובע הנוצרי בעיר העתיקה וכמה מהם נמצאים מעבר לתחומי רובע זה. אחד מהם המכונה דיר אל עדס (מנזר העדשים) נמצא ברובע המוסלמי בצפון מזרח העיר העתיקה ואחר, מנזר גיאורגיוס, נמצא בגבול הרובע היהודי והרובע הארמני. הואיל וישנו מנזר נוסף המוקדש לגיאורגיוס, מכונה מנזר זה "גיאורגיוס היהודי".

מבחינה היסטורית נראה כי רוב המנזרים הללו הם ותיקים מאד. 13 מהם נמנים במקור היסטורי יווני המתוארך לפרק הזמן שבין השנים 1350-1250. אלה ואחרים נזכרים גם במקורות נוספים. באופן טבעי רוב המקורות המציגים אותם הם יווניים ורק מעט מעולי הרגל המערביים הכירו אותם. באיור המצורף רואים כיצד הציגו את המנזרים הללו בספר יווני על ירושלים מהמאה ה-18.

מנזרי היוונים בספר משנת 1748

* פרופ' ריכב (בוני) רובין הוא ראש המכון לחקר ארץ ישראל ויישובה ביד בן-צבי, פרופסור מן המניין במחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית.

  • Facebook - White Circle

© 2018 BY TEOR