• יד יצחק בן-צבי

על ה'היפסטרים' של שנות ה-20 ועל סתתי האבן חלוצי גדוד העבודה


על מגרש ריק ליד מנזר רטיסבון, בשולי שכונת רחביה ההולכת ונבנית, הוקמו בשנת 1923 מחנה אוהלים וכמה צריפי פח ישנים וחלודים. היו אלו מגורי חלוצי 'גדוד העבודה' על שם יוסף טרומפלדור, מהפכנים שחלמו על הקמת 'קומונה כללית של כל פועלי ארץ ישראל' וביניהם היו יצחק שדה, מנחם אלקינד, מרדכי איש-שלום, לימים ראש עיריית ירושלים ודוד הורוביץ, לימים נגיד בנק ישראל.

האוהלים והצריפים הרעועים דלפו בחורף וצינת ירושלים חדרה לתוכם. בשאר ימות השנה שרר בהם מחנק. בכל צריף התגוררו ארבע משפחות המופרדות זו מזו אך במחיצות עשויות בד, ללא פרטיות. אנשי גדוד העבודה התהלכו ברחובות ירושלים מגודלי שיער, די מלוכלכים ובבגדים מקומטים, שחלילה לא יזהו אותם בטעות כבורגנים. את רכושם חלקו, כולל ציוד אלמנטרי כגון אמבטיה לתינוקות שגודלו בתנאים לא קלים בצריף התינוקות.

מצבו הכלכלי של הגדוד השתפר עם התפתחות ענף הבניה והעבודות הציבוריות בירושלים. רבים מהם עסקו בבניה ובסיתות אבנים במחצבות שהוקמו בירושלים. את אומנות הגילוף והסיתות האמנותי באבן למדו ב'בצלאל' של בוריס שץ. באותם הימים הוקמו במחנה לול תרנגולות, רפת, מכבסה, מרפאה וגן ילדים והחלה בו פעילות תרבותית ענפה שכללה ערבי קריאה, הרצאות ומחזות תיאטרליים של תיאטרון האוהל, שזה עתה נוסד.

בין הבתים שבנו חלוצי גדוד העבודה בשכונת רחביה, שנבנתה אף היא בראשית שנות ה-20, היה ביתו של ארתור רופין (שבתמורה לבנייתו קיבלו פרה), הצריף הצנוע שבו התגוררו יצחק בן-צבי ורחל ינאית וביתו של הספר שמואל אזרחי-בריסקר, שנבנה כנגד חובם ההולך ותופח של אנשי הגדוד למספרה. מאז נהגו לומר על ביתו שנבנה על חוט השערה...

אחד ממוצרי האבן המעניינים שנעשו במסגרת עבודות האבן של הפלוגה הירושלמית של גדוד העבודה היה תבליט אבן ענק של הטופוגרפיה של ארץ ישראל, שני מטר אורכו ומטר רוחבו, אשר יצר סתת האבן אלעזר 'בָּרָדָה' (זקן ברוסית) אלפרן. אבן זו נשלחה לתערוכה באנגליה ועוררה הדים רבים אך למרבה הצער עם תום התערוכה עקבותיה אבדו. 'ברדה' סיתת ביד אמן דגם מוקטן יותר של תבליט ארץ ישראל, גובהו מטר אחד ורוחבו 60 ס"מ, עשוי אבן אדמדמה. בספרו של מאיר שלו 'בביתו במדבר' מוזכרת מפת אבן מעין זו אשר שימשה את ילדי בית חינוך עיוורים בשיעורי הגיאוגרפיה של ארץ ישראל על ידי מישושה.

מי היה אלעזר 'ברדה' אלפרן?

ברדה היה קצין פרשים בצבא הצארי. ברוסיה הכיר את יוסף טרומפלדור, התרשם ממנו עמוקות והשניים הפכו לחברי נפש. לקראת סופה של מלחמת העולם הראשונה ערק מהצבא הרוסי וצעד מאות קילומטרים ברגל, עד שהגיע לעיר הנמל ארכנגלסק, שם חבר לכוחות מדינות 'ההסכמה' והצטרף לחטיבות סלבו-בריטיות שנלחמו כנגד הבולשביקים. בסוף המלחמה, ביקש מהצבא הבריטי להעבירו לפלשתינה. הוא עלה ארצה בשנת 1919 ונשלח להכשרה בקיבוץ חולדה, שם ביקש לפצוח בקריירה חקלאית, ולנטוש את חיי הצבא, אך כשהופיעה קריאתו של טרומפלדור בימי המתיחות בגליל, החליט ברדה על דעת עצמו לצאת חיש הגלילה לעזרת ידידו הותיק, יוסף טרומפלדור, ולעזרת חבריו אנשי תל חי. הוא מונה על ידי טרומפלדור למפקד מטולה שם נשאר עד סוף המערכה, ובסופה שב לחולדה. בשנת 1920 הצטרף לגדוד העבודה וההגנה על שם יוסף טרומפלדור, נשלח להגנה על שכונת נוה שאנן בתל אביב ואחר כך לקבוצת רוחמה. בשנת 1923 הגיע לפלוגה הירושלמית של גדוד העבודה בתור "חייל פשוט" כפי שהעיד על עצמו.

גלגוליה של האבן

תבליט האבן היפהפה העשוי אבן אדמדמה, אשר נעשה על ידי אלפרן, נמסר לקבלן הירושלמי יהושע דיסקין, מתנה מאנשי גדוד העבודה, והוא שילב אותו בשער הכניסה לביתו ברחוב רשב"א בשכונת רחביה. בעת שהמשפחה עזבה את ביתה, נעקרה האבן ממקומה ונדדה עם המשפחה הלאה.

במאי 2019, בדרך מקרה גילתה יעל רמון, נכדתו של הסתת אלעזר אלפרן, שהתבליט מוצע לרכישה במכירה פומבית. אחותה, ד"ר עינת רמון ובן זוגה הרב אריק אשרמן, מיהרו לרכוש את האבן שסבן סיתת בשכונת רחביה אי אז בימי העלייה השלישית, בכדי שתישאר בידי המשפחה. לציון 100 שנה לעלייה השלישית ולהגעתה של האנייה רוסלאן לחופי יפו (דצמבר 1919) הפקידה המשפחה את מפת האבן ביד בן-צבי לתצוגת קבע ובקרוב היא תיחשף לציבור.

בתצלום: המפה המוקטנת שיצר אברהם אלפרן

ומה היה סופו של מחנה גדוד העבודה ברחביה?

מחנה גדוד העבודה בשכונת רחביה לא האריך ימים. עד מהרה התגלעו חילוקי דעות בין אנשי הגדוד לבין תושבי השכונה, אשר התלוננו על הרעש העולה מהמחנה ומבתי המלאכה, על חילול שבת בפרהסיה, ועל הצחנה שעלתה מהרפת ומהלול שלא הלמו את רצונם של אנשי רחביה להקים שכונת גנים שקטה למופת. אנשי גדוד העבודה מצדם, התרעמו על תושבי השכונה שהעסיקו פועלים ערביים בבניית בתיהם.

קשיים פנימיים והמשבר הכלכלי החריף שפרץ בארץ, הביאו לקִצה של פרשית גדוד העבודה ברחביה. חלום הקמת קומונה ירושלמית גדולה נגוז, ועקב משבר חברתי שפרץ בקרב החברים בשל מחלוקות אידאולוגיות התפרק מחנה גדוד העבודה. חלק מחבריו פנו לדרך חדשה, והתיישבו ברמת רחל בשנת 1927 וחלק אחר חזר לברית המועצות והקים את הקיבוץ וויו נובה בחצי האי קרים.

* כל התמונות מאלבום אלעזר (ברדה) אלפרן, ארכיון יד יצחק בן-צבי. תודה לאמנון רמון, אביהן של יעל ועינת רמון, על המידע הנחוץ שהוסיף.


  • Facebook - White Circle

© 2018 BY TEOR