• צוות ישראל נגלית לעין

פורים ראשון בארץ


כשהיה פבל גלושק בן ארבע וחצי עלה לארץ מקייב, אוקראינה, עם הוריו, סבטלנה ואלכס. השנה היתה 1993, ועולים רבים הגיעו אז לארץ ממדינות חבר העמים.

המשפחה שכרה דירה בשכונה ד' בבאר שבע. האב אלכס החל מיד לעבוד כרתך על מנת לפרנס את משפחתו. האם סבטלנה, רקדנית ומהנדסת כימיה במקצועה, למדה עברית באולפן ולאחר מספר חודשים החלה לעבוד כאחות בטיפול בקשישים. במסגרת עבודתה הכירה סבטלנה, שורד שואה, שעלה מהונגריה לארץ בשנות החמישים. למרות שחלפו כארבעים שנה מאז שהיה עולה חדש, את חווית המהגר לישראל לא שכח, ועשה ככל שביכולתו להקל על משפחת גלושק בתקופת הקליטה בארץ.

"לקראת חג הפורים", כך נזכרת סבטלנה, "שאל אותי אם לפבל יש תחפושת. לא ידעתי בכלל על מה הוא מדבר באוקראינה לא חגגנו את חג הפורים וגם לא שום חג דומה לזה. לאחר שהסביר לי במה מדוב,ר החלטנו אלכס ואני להכין תחפושת יפה לפבל. לשנינו יש ידיים טובות, אלכס אפילו יודע לסרוג, למד מסבתא שלו… אספנו את החלק העליון של מחשב ישן שנזרק למזבלה, זה היה החלק שהולבש על החזה. על מכנס גבר שנתנה לנו שכנה שרטטנו רגלי שולחן ותפרנו כך שיתאימו כמכנס לילד. מקרטון קשיח יצרנו מעין שולחן שאותו חגר פבל על המתניים, וכך הוא היה נראה כמו שולחן עליו מונח מחשב. אפילו מפה לשולחן תפרתי, זו היתה תחפושת מקסימה".

יומיים לפני החג הציגו בגאווה ההורים את את התחפושת שהכינו במו ידיהם. להפתעתם פסל אותה ה'חונך' מיד. סבטלנה מספרת שהזהיר כי "כולם בגן יצחקו על הילד. זו לא תחפושת טובה בישראל, כאן קונים תחפושת ולא מכינים". למחרת הביא לפבל תחפושת של קאובוי שקנה בחנות. פבל לבש את התחפושת הקנויה וכך הלך לגן הילדים.

בשבת יצאה המשפחה לטייל בעיר העתיקה של באר שבע, ופבל הציע להוריו שילבש את תחפושת המחשב שהכינו לו. התלהבות העוברים והשבים לא ידעה גבול. "כולם, ישראלים ותיירים, הסתכלו עליו והתפעלו", מספרת סבטלנה, "לא יכולנו להתקדם עשרה מטרים בלי שיעצרו אותו, ישאלו מאיפה התחפושת וגם יבקשו לצלם. פבל שמח אבל לא נראה מופתע. הוא אמר לי אז מה שלא אשכח כל חיי: 'אמא, את זו שהתביישת בתחפושת שהכנתם לי, לא אני. אני רציתי ללבוש אותה לגן. גם אם הייתי שונה, זה יפה, זה מקורי וזה אני!'. במשפט אחד לימד אותי הבן החכם שלי, בן חמש בסך הכל, דבר חשוב שליווה אותי הלאה, בכל שלבי הקליטה וההשתלבות בישראל".

במאי 1995, כשנתיים לאחר אותו חג פורים, עברה משפחת גלושק להתגורר בירוחם. זמן קצר לאחר המעבר לעיר נולדה בתם הצברית מיכל, אחות לפבל. בני המשפחה הצטרפו לחגיגות הפורים בירוחם, ואף השתתפו בתהלוכות העדלאידע הססגונית שנערכו בעיר, לשמחת התושבים.

תחפושות חג הפורים אינן נחלתם הבלעדית של הילדים במשפחה. סבטלנה מעידה על עצמה שהיא שמחה להתחפש ומדי חג פורים היא מוצאת לעצמה תחפושת או מכינה תחפושת חדשה ומקורית.

פבל, כיום בן שלושים ושש, סיים את בית הספר הטכני במגמת מחשבים ועובד בחברה בתל אביב כאיש מחשבים. סבטלנה צוחקת כי "בכל אשמה תחפושת המחשב שהכנו לו, כשהיה בן חמש. חבל רק שאז לא היה לנו כסף לקנות מצלמה ואין לתחפושת הזו תיעוד מצולם, נותר הסיפור לבדו".

לצפייה באלבום אנה מזריצקי, ירוחם נגלית לעין. תיעדה: אורלי רייכר, רכזת "ירוחם נגלית לעין"


  • Facebook - White Circle

© 2018 BY TEOR