• צוות ישראל נגלית לעין

השנים עוברות, הצועניה נשארת


באלבום של משפחות בן אהרן וקלס ב"ראשון לציון נגלית לעין" שמורים כמה וכמה תצלומים משנות השלושים והארבעים, בהם נראים בני המשפחה בתחפושות לכבוד חג הפורים.

בתצלום הוותיק ביותר, מתחילת שנות השלושים, נראים הוריה של נאוה, אבינועם ורבקה קלס, ב"הול" דירתם בראשון לציון, רגעים טרום יציאתם למסיבת תחפושות.

"הורי היו אז זוג צעיר, אמי היתה בת עשרים לערך", מספרת נאוה. "הם דווקא לא היו בליינים גדולים, אבי עבד קשה מאוד כנהג, אמי היתה עקרת בית. גם המצב הכלכלי באותם ימים לא היה מזהיר. אבל בחג הפורים נהגו לבלות או לנסוע לעדלאידע המפורסמת בתל אביב, שם גם היו לאמי חברות מתקופת לימודיה בבית הספר לבנות בנווה צדק".

בשנות השלושים נולדו לזוג קלס שני בנים, אמנון ואורי. בחג הפורים חיפשו את הילדים כנהוג וגם דאגו לצלם למזכרת. נאוה, בת הזקונים, נולדה ב-1944. כשהיתה בת שלוש תפרה עבורה הגננת תחפושת של צועניה.

"הגננת עמנואלה", נזכרת נאוה, "היתה גם שכנה שלנו. היא גרה עם אמה האלמנה, לא נישאה מעולם ולא היו לה ילדים משל עצמה. אני הייתי בת בית אצלה, מדי בוקר היתה אוספת אותי והיינו הולכות יחדיו לגן הילדים. לקראת פורים היא הציעה לתפור עבורי תחפושת. היא השתמשה בבדים שהיו לה ובמכונת התפירה "זינגר" של אמי. התחפושת הזו ליוותה אותי כמה וכמה שנים, בכל פורים היו משנים קצת, מוסיפים או מורידים צעיף… אני לא זוכרת שביקשתי לקבל תחפושת חדשה, הסתפקנו במועט ואני ממילא אהבתי את כל החרוזים והבדים הצבעוניים והמבריקים, ושמחתי לחזור אליהם מדי שנה".

לא רק חגיגות היו באותן שנים. הימים היו ימי הקרבות הסוערים של מלחמת העצמאות. את גן הילדים של הגננת עמנואלה פינו עבור ילדים שפונו מקיבוץ נגבה ושוכנו שם למשך תקופה. נאוה וחבריה לגן עברו ללמוד בבית יד לבנים. נאוה זוכרת שבין שאר פעילויות הגן היו הילדים מראשון לציון, יחד עם הילדים מנגבה, ממלאים שקי חול. כשבועיים בלבד לאחר שהגיעו הילדים מנגבה, ב-3.6.48, הפציץ מטוס מצרי את ראשון לציון ורבים נהרגו. נאוה זוכרת את אביה בא לקחתה בבהילות מהגן אל מה ששימש כ"מקלט" בביתם, מרפסת הבית היתה מלאה בשברי זכוכית. האם רבקה מיהרה למד"א בעיר, שם עבדה כמתנדבת. "זו היתה חוויה טראומטית עבורי", אומרת נאוה. "הייתי בסך הכל בת ארבע ועובדה שאני זוכרת את הימים הללו. אבל העיר שבה לשגרה, אם ניתן לקרוא כך לאותם ימי מלחמה. אנחנו הילדים חזרנו לגן ולמשחקים, וציינו כרגיל את מועדי השנה והחגים. בתחילת השנה עברתי לגן של שרה מאירי באותו הרחוב. ובפורים אפתה אמי אוזני המן נהדרים מבצק שמרים ואני שוב התחפשתי לצועניה"…

לצפייה באלבום משפחות קלס ובן אהרן, ראשון לציון נגלית לעין. תיעדה: קלרה סגל.

לצפייה באלבום נורית בת יער לבית פולישוק, תל אביב יפו נגלית לעין. תיעדו: ליזה דוידוביץ', יוסי גולדברג וימית וישינסקי


  • Facebook - White Circle

© 2018 BY TEOR