בשנת 1933 יצאו חמישה אופנוענים מארץ ישראל למסע מפרך של 1,200 קילומטרים, לעבר בגדאד בירת עיראק. עשרות תצלומים מהמסע הנועז נמצאים כעת בתיעוד ומחקר בארכיון התמונות של יד בן-צבי.

יוזם המסע היה נעים יחזקאל טוויג, יהודי יליד בגדאד, שעלה לארץ ישראל עם משפחתו בשנת 1926. הוא היה אז בן 16, ולדבריו הוא ששכנע את בני משפחתו לעלות ארצה. מאחוריהם נותר בבגדאד קברו של האח יוסף.

דבר מסע האופנועים לא היה ידוע לרבים. רק בראשית 1947, פרסם טוויג מאמר קצר עליו ב"נהריים", בטאון עולי בבל שיצא לאור בירושלים. הוא סיפר שבשנת 1933 קרא בעיתון עיראקי שהמלך פייצל הראשון חנך תערוכה בבגדאד, ושהממשלה מזמינה אנשים "לראות בהתקדמותה...

אמנם חג פורים נחוג באדר כפי שידוע לכולנו, אבל מסתבר שיש גם פורים בניסן ואפילו פורים בסיון...

פורים שחל בניסן ובסיון, הכיצד?

נבירה בספרי זיכרונות של קהילות ישראל בתפוצות, השמורים בספרייה ובארכיונים ביד בן-צבי, העלתה תופעה מעניינת: מסתבר שבקהילות ישראל נהגו לכנות מקרים של הצלה ופדות מאירועים דרמטיים כמו עלילות וגזירות  שהוטלו על היהודים, בכינוי 'פורים ב...', על פי המועד בו התרחשה ההצלה המופלאה או לפי שם המקום.

פורים בפסח?

בספר 'זכרון שלוניקי' (תשמ"ג) מביא דוד רקנאטי לקוראיו סיפור על נס שאירע לקהילת היהודים בעיר ממש בערב חג פסח (כרך ב', עמ' 52). סיפור המעשה מופיע בספר 'דברי שלמה' לרבי שלמה בית הלוי ש...

12/08/2018

מרוקאנים בעיר. מרוקאנים בעיר.
נוסו זוגות מגן מאיר.
הבריחו תריסים. הגיפו דלתות.
הם 18 יהודים – זה עם הוטנטוט.
זה מין הוטנטוט שעיר ושחור.
נוס מפניו! או הכהו אחור!
א
הבת – בת 9. האם בת שלושים.
הבת קוראת בעיתון: 'אונסים!
'שואלת את אמא: 'מה זה "אונסים"?
'עונה האב: זה דבר שעושים
אנשים רעים ממרוקו.
ב
קפה קטון. רחוב הירקון.
שלושה חיילים באים למקום.
שרים שירים, מקימים קצת שאון.
'מלצר!' – קורא מן הצד אדון:
מה כאן קפה? – או כאן מרוקו!
ג
שוטר הולך ומזמר: טר-רה-רה.
לפתע שומע: הצילו! עזרה!
נדחף. נבהל. שואל: מה קרה?
בפחד וקצף עונה בחורה:
'הוא בטח היה ממרוקו'
ד
ילדה ואם. מלצר ואדון.
שוטר, בחורה, קוראים בעתון:
...

היהודים בימי הביניים לא יכלו להשתייך באופן מעשי למעמד האבירים. כיצד  אם כן יש להבין את איורי האבירים המעטרים את הגדת ברצלונה?

בשנים האחרונות חלה התעניינות במחקר סביב הזהות המדומיינת של היהודים בתור בני אצולה ואבירים, הן בטקסטים והן באמנות היהודית בימי הביניים.

כתבי יד מאוירים ובפרט כאלו שיש בהם תיאורים אריסטוקרטיים של אבירים היו שייכים לבני המעמד החברתי-הכלכלי הגבוה, אך למרבית האירוניה, הפטרונים היהודים שהחזיקו בכתבי יד אלה לא יכלו לחדור למעמד שתואר בהם. תוצאת הדבר היא מתח שנוצר בין המציאות לבין האופן שבו ראו היהודים את עצמם.

מקרה בוחן מעניין הוא הגדה לפסח שנכתבה ואוירה במחצית השנייה של המאה ה-14...

הלוח העברי הוא לוח זמן מקודש, שקדושתו נובעת מהציווי האלוהי על שמירת השבת, חגים ומועדים, שנת שמיטה ושנת יובל. הלוח העברי הנוהג כיום בכל תפוצות העם היהודי הוא לוח שמשי-ירחי.

אך האם גם בעת העתיקה הלוח העברי היה לוח שמשי-ירחי או שמא חושב לפי שנת השמש בלבד, וכיצד נהגו יהודים לעקוב אחר מהלך הימים, השבועות, החודשים והשנים?

מתברר שבעת העתיקה היו מָעברים בין שימוש בלוחות בתקופות שונות ואף התגלו חילוקי דעות האם לקבוע את המועדים על פי לוח ירחי-שמשי או על פי לוח שמשי. ברור היה שהכרחי לשמור על אחידות כדי להקפיד על קיום החגים והמועדים בזמנים אחידים ולשם שמירה על סדרי החברה, לכן נתחברו הכללים של הלוח העברי הש...

15/01/2018

כידוע לבושו של האדם מושפע לא רק מטעמו האישי של האדם, אלא גם מבטא שיוך חברתי, תרבותי, גאוגרפי ואף פוליטי.

בחוברת 150 החגיגית של כתב העת 'פעמים' לחקר קהילות ישראל במזרח פורסם מאמרה של נעם ברעם בן-יוסף, בו היא מנתחת את התמורות באפנת הלבוש של קהילת בוכרה דרך חמישה תצלומים משפחתיים.

דבורה דוידוף נולדה בשנת 1887 בטשקנט, בת למשפחה יהודית אמידה. בהיותה בת 9 בלבד התארסה לבן דודה המחונן והמבטיח, אברהם.

אברהם השתלב בהצלחה רבה בעסקי המשפחה שכללו מסחר באריגי משי וכותנה, ניהול מבשלת בירה, נדל"ן, שיווק מוצרי חקלאות וחיפושי נפט. המשפחה שגשגה ונהנתה מקשרים עסקיים ענפים ומעלייה במעמדה החברתי-כלכלי.

אך לאחר הנסיקה ה...

01/11/2017

בשנת תשע"ט ימלאו ארבע מאות שנה להולדת המשורר, המקובל ואחד ממנהיגיה הרוחניים הבולטים של קהילת יהודי תימן – מארי שָׁלֵם בן יוסף שבזי.

 דמותו הייחודית ושירתו של שבזי, הפכו אותו לדמות מכוננת עבור קהילת יהודי תימן. לא הרבה ידוע לנו על חייו, אולם ברור שנולד בשנת השע"ט (1619), חי בהררי דרום תימן ונראה שהתפרנס בדוחק ממקצוע האריגה. לעומת מיעוט הידיעות ההיסטוריות עליו, המסורת העממית מלאה בסיפורים אודותיו ומתארת בפירוט את שבזי המשורר המקובל, החש לעזרת בני קהילתו, ומשתמש בידיעותיו בקבלה מעשית על מנת  לסייע להם ולרפא חולים. אחת האגדות  מתארת את שבזי אשר מגיע באורח פלאי בכל יום שישי לירושלים, כדי להתפלל סמוך...

Please reload

© 2018 BY TEO

  • Facebook - White Circle