היום מלאו 100 שנה לנישואיהם של יצחק בן-צבי ורחל ינאית. בספרה 'אנו עולים: פרקי חיים' (עמ' 517) סיפרה רחל ינאית על נישואיה ליצחק בן-צבי אותו היא מכנה בכינויו הספרותי 'אבנר':

יצחק בן-צבי ודוד בן-גוריון גורשו מהארץ על ידי התורכים ב-1916 והגיעו יחד לארה"ב. במהלך שהותם שם יצאו השניים בקריאה ליהדות ארה"ב להתנדב לגדודים העבריים. בשובם ארצה היו טוראים בגדוד 39 של 'קלעי המלך'. זמן קצר לאחר חזרתם ארצה התקיים טקס הנישואין של רחל ינאית ויצחק בן-צבי שאותו ערך הסופר אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ (אז"ר), מורו הנערץ של בן-צבי מפולטבה. בארכיון יד יצחק בן-צבי שמור תלמוד בבלי, בשני כרכים, אותם קיבל הזוג כמתנת נישואין ממשה סמילנסקי, איש העלייה הראשונה, ממייסד...

בארכיון התמונות של יד בן-צבי נמצאת גלוית 'שנה טובה' שנשלחה לפני 70 שנה בדיוק מירושלים. על הגלויה ציור זוג ידיים מוקפות פרחים - לכאורה, ברכה סטנדרטית. אולם גב התמונה חושף את ייחודה: היא ממוענת אל 'אברהם בנאי, מחנה שבויים של הלגיון הירדני, דרך הצלב האדום'. היא נכתבה באנגלית, לצרכי צנזורה, 'מכולנו, ובמיוחד מחיים וגברי השולחים נשיקות וברכה לשנה החדשה. אמא.'

חיים וגברי בנאי המוזכרים בגלויה מוכרים ודאי היטב לכל ישראלי... מי היה אברהם בנאי?

אברהם בנאי נולד ב-1927 בירושלים, אחד משמונת ילדיהם המוכשרים של בכורה ומאיר-אליהו בנאי, אשר התפרסמו בתחומי התרבות, החינוך, המדע, המשפט והרפואה, צאצאי העדה הפרסית אשר הגיעו לירושלים בסוף המאה ה-19. אברהם הי...

במהלך מלחמת העצמאות פונו בירושלים אזורים שהיו בשליטה ערבית. המפונים התיישבו מחדש בשטחים שנותרו בשליטה ישראלית. עם נפילת העיר העתיקה במאי 1948 לידי כוחות הלגיון הירדני פונה גם בית החולים משגב לדך מן הרובע היהודי והתמקם בשכונת קטמון, שנכבשה כמה ימים קודם לכן בידי כוחות ישראליים.

בארכיון יד יצחק בן-צבי מצויים פרוטוקולים של אספות הועד המנהל של בית החולים משגב לדך, לאחר עזיבת הרובע, כתובים בכתב יד וחתומים בידי דוד אבולעפיה, נשיא ועד ההנהלה של משגב לדך. אלו הופקדו בארכיון באדיבותו של מר ראובן קשאני – מנהלו בעבר של בית החולים (אוסף ביה"ח משגב לדך, YBZL.0043).

במסמך מרתק הנושא את הכותרת 'פרטיכל מאסיפת הועד שהתקיימה ביום 1.8.48 בבית החולים בקט...

בטקס חגיגי והיסטורי שנערך השבוע בשכונת רחביה, בהשתתפות יעקב יניב, מנכ"ל יד יצחק בן-צבי, מר שייקה אל-עמי מנהל המינהל הקהילתי 'גינות העיר', נציגי העירייה ונציגי שכונת רחביה, נהרסה חומת האבן שנבנתה בשנת 1952 והצרה את גן הכוזרי.

גן הכוזרי כונה בעבר שדרת רבי יהודה הלוי והוא היה ציר הירק שתכנן ריכרד קאופמן לשכונת הגנים רחביה א' בשנת 1922. על פי תכנונו של קאופמן בראש הציר אמור היה להיבנות בניין ציבורי מרכזי. בסופו של דבר נבנתה בראשו הגימנסיה העברית, אך היא מוקמה מעט בצד ולא בדיוק בראשית הציר.

השדרה שהובילה למגרש הטניס של השכונה, ה'טניס פלאץ', שברחוב רמב"ן, מעולם לא הושלמה על פי תכנונה המקורי אולם הייתה זו שדרה ירוקה ושלווה, ציר מרכזי שחצה את...

01/01/2018

בשנים האחרונות נראות בירושלים קבוצות תלמידים מסיירות ברחובות השכונות לא בעקבות מורי דרך מוסמכים אלא למרבה ההפתעה בהובלת מדריכים צעירים, תלמידים המדריכים בהתלהבות רבה ומתוך ידע מרשים ומעורר התפעלות, שספק אם כל מורי הדרך מכירים בעצמם...

אלו הם המדריכים במיזם המרגש 'מובילים לשכונה' של בית הספר ללימודי ירושלים של יד יצחק בן-צבי. התכנית החלה את דרכה ביוזמת מנהל החינוך של עיריית ירושלים בשנת 2011 ומשתתפים בה תלמידי כיתות ד'-ה'.

בשנה הראשונה לומדים התלמידים על השכונה בה הם חיים ועל הסביבה הקרובה לבית הספר. הם יוצאים לשטח בהובלת מדריך יד בן-צבי, לומדים, חוקרים ופוגשים דמויות ואנשי מפתח בקהילה.

לכל שכונה אוצרות משלה, בכל שכונה נחשפים סיפורים אח...

צילום: ברוך גיאן 

שכונת הגנים רחביה אשר הוקמה בתקופת המנדט הבריטי בשנת 1922 קבעה את העיקרון ששמות הרחובות בשכונה 'יבחרו על פי שיטה אחת'. עקרון זה אומץ על ידי שאר השכונות היהודיות שקמו בעיר. בשכונת רחביה נבחרו השמות על שם חכמי ספרד, יתכן ובהשפעת המשפחות הספרדיות מייסדי רחביה, ביניהם הסוחר נסים ולירו בנו של הבנקאי חיים ולירו, מנשה אלישר ואחרים.

בשכונת רמות אשכול שמות הרחובות קשורים ברובם למלחמת ששת הימים, במהלכה התקיימו קרבות קשים על כיבוש גבעת התחמושת הסמוכה, על גבעת המבתר ובאתרים סמוכים נוספים.

בשכונת קטמון הישנה שמות הרחובות קשורים למלחמת העצמאות בשל הקרב על השכונה ועל מנזר סן סימון בתש"ח. בשכונת אבו-תור (גבעת חנניה), הסמוכה לדרך חברו...

Please reload

© 2018 BY TEO

  • Facebook - White Circle