על מגרש ריק ליד מנזר רטיסבון, בשולי שכונת רחביה ההולכת ונבנית, הוקם בשנת 1923 מחנה אוהלים וכמה צריפי פח ישנים וחלודים. היו אלו מגורי חלוצי  'גדוד העבודה' על שם יוסף טרומפלדור, מהפכנים שחלמו על הקמת 'קומונה כללית של כל פועלי ארץ ישראל' וביניהם היו יצחק שדה, מנחם אלקינד, מרדכי איש-שלום, לימים ראש עיריית ירושלים ודוד הורוביץ, לימים נגיד בנק ישראל.

האוהלים והצריפים הרעועים דלפו בחורף וצינת ירושלים חדרה לתוכם. בשאר ימות השנה שרר בהם מחנק. בכל צריף התגוררו ארבע משפחות המופרדות זו מזו אך במחיצות עשויות בד, ללא פרטיות. אנשי גדוד העבודה התהלכו ברחובות ירושלים מגודלי שיער, די מלוכלכים ובבגדים מקומטים, שחלילה לא יזהו אותם בטעות כבורגנים. א...

לפני מאה שנה, ב-19 בדצמבר 1919, נר שלישי של חנוכה, הגיעה לנמל יפו אניית משא עלובה ועל סיפונה כ-670 איש שיצאו מאודסה חודש קודם לכן. הייתה זו האנייה 'רוסלאן', אשר נחקקה בתודעה כמבשרת העלייה השלישית וכמי שהביאה ארצה כמה מן הדמויות הבולטות של הישוב היהודי החדש בארץ ישראל.

בתצלום: האנייה רוסלאן עוגנת בנמל איסטנבול (קושטא) בדרכה מאודסה ליפו, 1919. באדיבות ארכיון מכון ז'בוטינסקי

בספרו "סיפור על אהבה וחושך" כתב עמוס עוז: 'ב-1919 הפליגו הדוד יוסף והדודה ציפורה... מאודסה ליפו באנייה רוסלן, זו ה"מייפלאואר" הציונית של העלייה השלישית" (עמ' 79). יחד עם יוסף קלוזנר, דודו של עמוס עוז, הגיעו ארצה 'מפורסמים' נוספים ברוסלאן: האדריכלים זאב רכטר ויהודה מג...

בשנת 1933 יצאו חמישה אופנוענים מארץ ישראל למסע מפרך של 1,200 קילומטרים, לעבר בגדאד בירת עיראק. עשרות תצלומים מהמסע הנועז נמצאים כעת בתיעוד ומחקר בארכיון התמונות של יד בן-צבי.

יוזם המסע היה נעים יחזקאל טוויג, יהודי יליד בגדאד, שעלה לארץ ישראל עם משפחתו בשנת 1926. הוא היה אז בן 16, ולדבריו הוא ששכנע את בני משפחתו לעלות ארצה. מאחוריהם נותר בבגדאד קברו של האח יוסף.

דבר מסע האופנועים לא היה ידוע לרבים. רק בראשית 1947, פרסם טוויג מאמר קצר עליו ב"נהריים", בטאון עולי בבל שיצא לאור בירושלים. הוא סיפר שבשנת 1933 קרא בעיתון עיראקי שהמלך פייצל הראשון חנך תערוכה בבגדאד, ושהממשלה מזמינה אנשים "לראות בהתקדמותה של עיראק". טוויג עבד אז במכס הבריטי ביר...

16/04/2019

בסדנה שהתקיימה ביד בן-צבי, תועדו ונסקרו חפצים ומתנות שעיטרו את צריף הנשיא ונמסרו לנשיא יצחק בן-צבי. צלחת בדיל לפסח משנת 1811 שככל הנראה הושאלה בשנות ה-50 של המאה הקודמת כדי לעטר את צריף הנשיא השני, יצחק בן-צבי, זוהתה על ידי אחת ממשתתפות הסדנה כצלחת מאוספי מוזיאון ישראל. הצלחת הוחזרה במפגש מרגש בין יעקב יניב, מנכ"ל יד בן-צבי למנכ"ל מוזיאון ישראל.

במסגרת מיזם 'ארץ חפץ' אנו עוסקים בסיוע לרישום נכסי מורשת במוזיאונים קטנים ובאוספים. המיזם מזמן תגליות, חשיפות ומפגשים בין עבר להווה.

בזמן השתתפותה כסטודנטית לשימור ואוצרות בסדנה לרישום וחקר חפצים ביד בן-צבי, הבחינה משמרת הטקסטיל במוזיאון ישראל, יונה דרזנר, במספר מוכר בצד התחתון של אח...

אמנם חג פורים נחוג באדר כפי שידוע לכולנו, אבל מסתבר שיש גם פורים בניסן ואפילו פורים בסיון...

פורים שחל בניסן ובסיון, הכיצד?

נבירה בספרי זיכרונות של קהילות ישראל בתפוצות, השמורים בספרייה ובארכיונים ביד בן-צבי, העלתה תופעה מעניינת: מסתבר שבקהילות ישראל נהגו לכנות מקרים של הצלה ופדות מאירועים דרמטיים כמו עלילות וגזירות  שהוטלו על היהודים, בכינוי 'פורים ב...', על פי המועד בו התרחשה ההצלה המופלאה או לפי שם המקום.

פורים בפסח?

בספר 'זכרון שלוניקי' (תשמ"ג) מביא דוד רקנאטי לקוראיו סיפור על נס שאירע לקהילת היהודים בעיר ממש בערב חג פסח (כרך ב', עמ' 52). סיפור המעשה מופיע בספר 'דברי שלמה' לרבי שלמה בית הלוי שהודפס בונציה בשנת השנ"ו, 1595 (עמוד קצ"א...

'נולדתי במצרים, אך גדלתי על פי רוחה של פלשתינה היהודית. חייתי במזרח התיכון, אך קבלתי חינוך צרפתי. נישאתי לאנגלי ושנינו הפכנו לישראלים' כך כתבה סוזי אבן בספרה 'זכרונות'.

סוזי אמב"ש, לימים אבן, נולדה בשנת 1921 להורים ילידי ארץ ישראל. אביה, שמחה אמב"ש, סיים לימודי הנדסת מכונות וחשמל בצרפת. בשנת 1916 'ירדו הוריה מצריימה', קבעו את מגוריהם באיסמעיליה, מקום עבודתו של האב כמנהל מפעל החשמל של חברת תעלת סואץ. שם נולדו סוזי ואחיה (נחמן האח הבכור ושתי אחיותיה הצעירות, צילה ואורה – לימים אורה הרצוג) ושם עברו עליה שנות ילדותה, עד מעבר המשפחה לקהיר בשנת 1936. 

(לחצו על התמונות לקבלת מידע נוסף).

בקהיר פגשה סוזי קצין בריטי בשם אוברי איבן, לימים אבא אבן...

Please reload

© 2018 BY TEO

  • Facebook - White Circle