ד"ר מרדכי (מוטקה) נאור מספר על זיכרונותיו מליל כ"ט בנובמבר: גרתי אז עם הורי ואחותי הקטנה ברחובות. הייתי כבן 13. בדיוק יום קודם להחלטת האו"ם עברה משפחתי מבית זמני לבית פרטי. למרות שלא היה רחוק ממרכז המושבה, גבל הבית בפרדס והדרך שהובילה אליו הייתה סמטה חולית ולא סלולה.

חשמל לא היה בבית, לקח כמה שבועות עד שחוברנו אליו. היה לנו מקלט רדיו, אבל בלי חשמל לא היה לו ערך. טלפון, כמובן, לא היה למשפחה ממוצעת כמונו.

המועד המדויק של ההצבעה באו"ם לא נקבע מראש ולא פורסם. בפועל התקיימה ההצבעה בסביבות חצות שעון ישראל, עת היו רוב רובם של התושבים בבתיהם. למעטים היה אז מקלט רדיו בבית. היו שהלכו למכרים להם היה רדיו והתגודדו סביבו, בצפייה מתוחה לבאות. את הה...

"למדור לחיפוש קרובים הגיעו ידיעות ופריסות שלום מאת קרובים וידידים מהארץ ומהעולם" - משפט פותח זה של פינת הרדיו 'מי מכיר מי יודע', או בשמה המוכר והלא רשמי, 'המדור לחיפוש קרובים', נחקק היטב בזיכרונם של רבים.

החל מסוף שנות הארבעים, ובמהלך שנות החמישים והשישים, שידרו קרייני הרדיו רשימה ארוכה של שמות עולים ושורדי שואה, תושבי ישראל והתפוצות, המחפשים מידע וקשר לבני משפחה, חברים או מכרים. השמות הועברו לרדיו ע"י המדור לחיפוש קרובים בסוכנות היהודית, שהיה הגוף שריכז את הפניות והמידע. הפינה שודרה כמה פעמים בשבוע, מיד בתום מהדורת החדשות.

חסידה קוה, אז פשחצקי, זוכרת את הדממה שהייתה משתררת בבית כל אימת שהקשיבו בני המשפחה לשידור, וכך היא מספרת:

"גרנו ב...

אחת לחודש, בימי ראשון, מיד לאחר סיום חדשות הרדיו של השעה 21:00, נשמעה ברחבי רבבות בתים בישראל תרועת שופרות. הצליל המוכר, מתוך התהלוכה המלכותית באופרה 'אאידה' של ורדי, היווה את אות הפתיחה הדרמטי לאחת מתכניות הרדיו המיתולוגיות ששודרו בארץ מאז ומעולם - 'מחפשים את המטמון'.

בכל תכנית השתתף "מטמונאי" - מאזין שנבחר מראש, הבקי בתולדות ארץ ישראל. המטמונאי קיבל לידיו כתב חידה שהיה עליו לפצח, בשידור חי, על סמך הידע האישי שלו ובעזרת המאזינים שהתקשרו לרדיו בעת השידור. פתרון כתב החידה הצביע על מקום כלשהו בארץ, שם הוצב איש רדיו מנוסה ואליו היו אמורים שליחיו של המטמונאי להגיע תוך פחות משעתיים. אם הצליחו בכך - קיבל  המטמונאי סכום כסף נכבד ביותר. מאזי...

לרגל אירועי הבית הפתוח בבית הנשיא בחול המועד סוכות תש"פ (2019) נערך חיפוש באלבומי המשפחות שתועדו במסגרת המיזם. בין עשרות תצלומים גילינו גם תמונות של פרופ' יוסף יואל ריבלין מבקר בצריף ידידו, הנשיא בן-צבי ואולם באלבום משפחת בן-צבי שנשמר אצל הנכדה, יעל אילן (בן-צבי) היו שני ספרים ובהם הקדשות מרגשות של פרופ' ריבלין ליצחק בן-צבי ולרחל ינאית.

בחורף 1953, חודשים אחדים לאחר שנבחר יצחק בן-צבי לכהונתו הראשונה כנשיא מדינת ישראל הגיש לו ידידו ושותפו לדרך המחקר, פרופ' יוסף יואל ריבלין כרך של ספרו 'אלף לילה ולילה' ובו הקדשה וברכה לרגל היבחרו לנשיא השני.

בטבת תשכ"ד ( 1964), לאחר כעשור, לאחר פטירתו של בן-צבי, הגיש פרופ' ריבלין מהדורה נוספת של ספר 'אל...

ביום חמישי חוהמ"ס זכינו להיות אושפיזין ומארחים בסוכת הנשיא ראובן ריבלין ולפגוש אלפי מבקרים, שהם-הם הסיפור הישראלי. מכל רחבי הארץ, אנשים, נשים וילדים, מבקרי הבית הפתוח בבית הנשיא, "פתחו אלבום" משפחתי בתמונת סלפי המנציחה את ביקורם. התמונות יתועדו באתר ישראל נגלית לעין ההולך וגדל. עוד אלפי אנשים נחשפו לעשייה שלנו, והביעו נכונות לשתף אותנו - ואת הציבור כולו - בצילומים ובחומרים המשפחתיים....

"אבא אהב לשחות. בהיותו ילד במרוקו שחה בים, כשהגיע כנער לישראל החל לשחות גם בבריכות "גלי גיל" וגורדון בתל אביב… אני זוכרת אותו חוצה בריכה אולימפית, באורך חמישים מטר, בלי להוציא את הראש מהמים אפילו פעם אחת". אילנה חזן נזכרת באביה, דוד כהן, ובחיבתו לים ולבריכה, שהיו גם חלק בלתי נפרד מילדותה.

דוד וג'ולייט כהן בנו את ביתם ברחוב הברוש (היום שכונת בן-צבי) בשדרות. אילנה מספרת שהיו משפחה ברוכת ילדים, שמחה ואוהבת אדם. בשנות השישים הקים דוד בריכה בחצר בית המשפחה: הוא חפר בור גדול מאד, ציפה אותו בבטון ומילא במים. הבריכה הביתית הפכה אטרקציה לכל ילדי השכונה, ודוד לימד את כולם לשחות, חינם אין כסף. אילנה מספרת שאת ילדיו לימד שחייה בגיל צעיר מאוד, "כ...

Please reload

© 2018 BY TEO

  • Facebook - White Circle