אמנם חג פורים נחוג באדר כפי שידוע לכולנו, אבל מסתבר שיש גם פורים בניסן ואפילו פורים בסיון...

פורים שחל בניסן ובסיון, הכיצד?

נבירה בספרי זיכרונות של קהילות ישראל בתפוצות, השמורים בספרייה ובארכיונים ביד בן-צבי, העלתה תופעה מעניינת: מסתבר שבקהילות ישראל נהגו לכנות מקרים של הצלה ופדות מאירועים דרמטיים כמו עלילות וגזירות  שהוטלו על היהודים, בכינוי 'פורים ב...', על פי המועד בו התרחשה ההצלה המופלאה או לפי שם המקום.

פורים בפסח?

בספר 'זכרון שלוניקי' (תשמ"ג) מביא דוד רקנאטי לקוראיו סיפור על נס שאירע לקהילת היהודים בעיר ממש בערב חג פסח (כרך ב', עמ' 52). סיפור המעשה מופיע בספר 'דברי שלמה' לרבי שלמה בית הלוי שהודפס בונציה בשנת השנ"ו, 1595 (עמוד קצ"א...

היום מלאו 100 שנה לנישואיהם של יצחק בן-צבי ורחל ינאית. בספרה 'אנו עולים: פרקי חיים' (עמ' 517) סיפרה רחל ינאית על נישואיה ליצחק בן-צבי אותו היא מכנה בכינויו הספרותי 'אבנר':

יצחק בן-צבי ודוד בן-גוריון גורשו מהארץ על ידי התורכים ב-1916 והגיעו יחד לארה"ב. במהלך שהותם שם יצאו השניים בקריאה ליהדות ארה"ב להתנדב לגדודים העבריים. בשובם ארצה היו טוראים בגדוד 39 של 'קלעי המלך'. זמן קצר לאחר חזרתם ארצה התקיים טקס הנישואין של רחל ינאית ויצחק בן-צבי שאותו ערך הסופר אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ (אז"ר), מורו הנערץ של בן-צבי מפולטבה. בארכיון יד יצחק בן-צבי שמור תלמוד בבלי, בשני כרכים, אותם קיבל הזוג כמתנת נישואין ממשה סמילנסקי, איש העלייה הראשונה, ממייסד...

הנישואים מילאו תפקיד חשוב ביותר במחזור החיים היהודי המסורתי. מחשבה רבה וגם ממון הושקעו בתכנון האירועים הקשורים לחתונה וגם לטקסים שקדמו לה, כשהמטרות הן: גיבוש הקשרים בין משפחות בני הזוג, גיוס סכומי כסף, ארגון נדוניה והכנת הטקסים הנלווים להקמת בית חדש בישראל, כולל מאכלים מיוחדים לכל טקס.

מנהגי החתונה וטקסיה משקפים במידה רבה, את הנורמות, את הווי החיים ואת המנהגים שהיו נהוגים בקהילות היהודיות בתפוצות השונות, ולכן ניתן לראות, בצד קווי דמיון, את הבדלי התרבויות הנהוגות בארצות שונות בהן חיו היהודים. ההבדלים מתבטאים בלבוש, במאכלים ואפילו במסמכים הקשורים לתהליכי הנישואים: כתבי שידוכים, כתובות, תעודות נישואים ועוד.

בארכיוני יד יצחק בן-...

במהלך מלחמת העצמאות פונו בירושלים אזורים שהיו בשליטה ערבית. המפונים התיישבו מחדש בשטחים שנותרו בשליטה ישראלית. עם נפילת העיר העתיקה במאי 1948 לידי כוחות הלגיון הירדני פונה גם בית החולים משגב לדך מן הרובע היהודי והתמקם בשכונת קטמון, שנכבשה כמה ימים קודם לכן בידי כוחות ישראליים.

בארכיון יד יצחק בן-צבי מצויים פרוטוקולים של אספות הועד המנהל של בית החולים משגב לדך, לאחר עזיבת הרובע, כתובים בכתב יד וחתומים בידי דוד אבולעפיה, נשיא ועד ההנהלה של משגב לדך. אלו הופקדו בארכיון באדיבותו של מר ראובן קשאני – מנהלו בעבר של בית החולים (אוסף ביה"ח משגב לדך, YBZL.0043).

במסמך מרתק הנושא את הכותרת 'פרטיכל מאסיפת הועד שהתקיימה ביום 1.8.48 בבית החולים בקט...

הלוח העברי הוא לוח זמן מקודש, שקדושתו נובעת מהציווי האלוהי על שמירת השבת, חגים ומועדים, שנת שמיטה ושנת יובל. הלוח העברי הנוהג כיום בכל תפוצות העם היהודי הוא לוח שמשי-ירחי.

אך האם גם בעת העתיקה הלוח העברי היה לוח שמשי-ירחי או שמא חושב לפי שנת השמש בלבד, וכיצד נהגו יהודים לעקוב אחר מהלך הימים, השבועות, החודשים והשנים?

מתברר שבעת העתיקה היו מָעברים בין שימוש בלוחות בתקופות שונות ואף התגלו חילוקי דעות האם לקבוע את המועדים על פי לוח ירחי-שמשי או על פי לוח שמשי. ברור היה שהכרחי לשמור על אחידות כדי להקפיד על קיום החגים והמועדים בזמנים אחידים ולשם שמירה על סדרי החברה, לכן נתחברו הכללים של הלוח העברי השמשי-ירחי הקבוע במהלך האלף הראשון לספירה.

...

Please reload

© 2018 BY TEO

  • Facebook - White Circle