Political questions about the borders of Israel and the Jewish-Arab conflict which have been at the center of our lives for over a century, the Corona pandemic which has cast a shadow of fear over the entire world, glimpses of light and color from Jerusalem – all these came together in my recent visit to the Sledmere estate in Yorkshire, England.

I came to Sledmere to gather information on the Armenian ceramics of Jerusalem for an exhibition marking 100 years since the inception of this unique art form. This exhibition is being held by the Israel Museum and the Rockefeller Museum, and will be accompanied by a special series of tours...

במרכז התצלום אלברט ומזל מוצרי, מצרים 1922 (באדיבות המשפחה)

מזל מתילדה מני נולדה בחברון בשנת 1894, כביתם הבכורה של השופט מלכיאל מני ורעייתו רחל לבית בן-טובי. סבה היה רבה הספרדי של קהילת חברון הרב אליהו מני (הרא"ם). ב-1901, בעקבות מינוי האב לשופט בירושלים, עברה המשפחה להתגורר בה. מזל למדה בבית הספר אוולינה דה רוטשילד והשלימה את השכלתה בעזרת מורים פרטיים. באחד הימים ביקר בבית המשפחה ד"ר אלברט מוצרי, רופא מצרי שהגיע לארץ כדי לקבור את אביו בהר הזיתים. הרופא הנכבד פגש את מזל וביקש את ידה.

אלברט היה צאצא למשפחות מוצרי וקטאווי שהנהיגו במשך דורות את הקהילה היהודית בקהיר. הוא למד רפואה בפריז והיה בקשרי ידידות עם מקס נורדאו ואלכסנדר מרמורק. בעת...

על מגרש ריק ליד מנזר רטיסבון, בשולי שכונת רחביה ההולכת ונבנית, הוקמו בשנת 1923 מחנה אוהלים וכמה צריפי פח ישנים וחלודים. היו אלו מגורי חלוצי  'גדוד העבודה' על שם יוסף טרומפלדור, מהפכנים שחלמו על הקמת 'קומונה כללית של כל פועלי ארץ ישראל' וביניהם היו יצחק שדה, מנחם אלקינד, מרדכי איש-שלום, לימים ראש עיריית ירושלים ודוד הורוביץ, לימים נגיד בנק ישראל.

האוהלים והצריפים הרעועים דלפו בחורף וצינת ירושלים חדרה לתוכם. בשאר ימות השנה שרר בהם מחנק. בכל צריף התגוררו ארבע משפחות המופרדות זו מזו אך במחיצות עשויות בד, ללא פרטיות. אנשי גדוד העבודה התהלכו ברחובות ירושלים מגודלי שיער, די מלוכלכים ובבגדים מקומטים, שחלילה לא יזהו אותם בטעות כבורג...

לפני מאה שנה, ב-19 בדצמבר 1919, נר שלישי של חנוכה, הגיעה לנמל יפו אניית משא עלובה ועל סיפונה כ-670 איש שיצאו מאודסה חודש קודם לכן. הייתה זו האנייה 'רוסלאן', אשר נחקקה בתודעה כמבשרת העלייה השלישית וכמי שהביאה ארצה כמה מן הדמויות הבולטות של הישוב היהודי החדש בארץ ישראל.

בתצלום: האנייה רוסלאן עוגנת בנמל איסטנבול (קושטא) בדרכה מאודסה ליפו, 1919. באדיבות ארכיון מכון ז'בוטינסקי

בספרו "סיפור על אהבה וחושך" כתב עמוס עוז: 'ב-1919 הפליגו הדוד יוסף והדודה ציפורה... מאודסה ליפו באנייה רוסלן, זו ה"מייפלאואר" הציונית של העלייה השלישית" (עמ' 79). יחד עם יוסף קלוזנר, דודו של עמוס עוז, הגיעו ארצה 'מפורסמים' נוספים ברוסלאן: האדריכלים זאב רכטר ויהודה מג...

ד"ר מרדכי (מוטקה) נאור מספר על זיכרונותיו מליל כ"ט בנובמבר: גרתי אז עם הורי ואחותי הקטנה ברחובות. הייתי כבן 13. בדיוק יום קודם להחלטת האו"ם עברה משפחתי מבית זמני לבית פרטי. למרות שלא היה רחוק ממרכז המושבה, גבל הבית בפרדס והדרך שהובילה אליו הייתה סמטה חולית ולא סלולה.

חשמל לא היה בבית, לקח כמה שבועות עד שחוברנו אליו. היה לנו מקלט רדיו, אבל בלי חשמל לא היה לו ערך. טלפון, כמובן, לא היה למשפחה ממוצעת כמונו.

המועד המדויק של ההצבעה באו"ם לא נקבע מראש ולא פורסם. בפועל התקיימה ההצבעה בסביבות חצות שעון ישראל, עת היו רוב רובם של התושבים בבתיהם. למעטים היה אז מקלט רדיו בבית. היו שהלכו למכרים להם היה רדיו והתגודדו סביבו, בצפייה מתוחה לבאות. את הה...

"למדור לחיפוש קרובים הגיעו ידיעות ופריסות שלום מאת קרובים וידידים מהארץ ומהעולם" - משפט פותח זה של פינת הרדיו 'מי מכיר מי יודע', או בשמה המוכר והלא רשמי, 'המדור לחיפוש קרובים', נחקק היטב בזיכרונם של רבים.

החל מסוף שנות הארבעים, ובמהלך שנות החמישים והשישים, שידרו קרייני הרדיו רשימה ארוכה של שמות עולים ושורדי שואה, תושבי ישראל והתפוצות, המחפשים מידע וקשר לבני משפחה, חברים או מכרים. השמות הועברו לרדיו ע"י המדור לחיפוש קרובים בסוכנות היהודית, שהיה הגוף שריכז את הפניות והמידע. הפינה שודרה כמה פעמים בשבוע, מיד בתום מהדורת החדשות.

חסידה קוה, אז פשחצקי, זוכרת את הדממה שהייתה משתררת בבית כל אימת שהקשיבו בני המשפחה לשידור, וכך היא מספרת:

"גרנו ב...

Please reload

  • Facebook - White Circle

© 2018 BY TEOR