לרגל אירועי הבית הפתוח בבית הנשיא בחול המועד סוכות תש"פ (2019) נערך חיפוש באלבומי המשפחות שתועדו במסגרת המיזם. בין עשרות תצלומים גילינו גם תמונות של פרופ' יוסף יואל ריבלין מבקר בצריף ידידו, הנשיא בן-צבי ואולם באלבום משפחת בן-צבי שנשמר אצל הנכדה, יעל אילן (בן-צבי) היו שני ספרים ובהם הקדשות מרגשות של פרופ' ריבלין ליצחק בן-צבי ולרחל ינאית.

בחורף 1953, חודשים אחדים לאחר שנבחר יצחק בן-צבי לכהונתו הראשונה כנשיא מדינת ישראל הגיש לו ידידו ושותפו לדרך המחקר, פרופ' יוסף יואל ריבלין כרך של ספרו 'אלף לילה ולילה' ובו הקדשה וברכה לרגל היבחרו לנשיא השני.

בטבת תשכ"ד ( 1964), לאחר כעשור, לאחר פטירתו של בן-צבי, ה...

ביום חמישי חוהמ"ס זכינו להיות אושפיזין ומארחים בסוכת הנשיא ראובן ריבלין ולפגוש אלפי מבקרים, שהם-הם הסיפור הישראלי. מכל רחבי הארץ, אנשים, נשים וילדים, מבקרי הבית הפתוח בבית הנשיא, "פתחו אלבום" משפחתי בתמונת סלפי המנציחה את ביקורם. התמונות יתועדו באתר ישראל נגלית לעין ההולך וגדל. עוד אלפי אנשים נחשפו לעשייה שלנו, והביעו נכונות לשתף אותנו - ואת הציבור כולו - בצילומים ובחומרים המשפחתיים....

"אבא אהב לשחות. בהיותו ילד במרוקו שחה בים, כשהגיע כנער לישראל החל לשחות גם בבריכות "גלי גיל" וגורדון בתל אביב… אני זוכרת אותו חוצה בריכה אולימפית, באורך חמישים מטר, בלי להוציא את הראש מהמים אפילו פעם אחת". אילנה חזן נזכרת באביה, דוד כהן, ובחיבתו לים ולבריכה, שהיו גם חלק בלתי נפרד מילדותה.

דוד וג'ולייט כהן בנו את ביתם ברחוב הברוש (היום שכונת בן-צבי) בשדרות. אילנה מספרת שהיו משפחה ברוכת ילדים, שמחה ואוהבת אדם. בשנות השישים הקים דוד בריכה בחצר בית המשפחה: הוא חפר בור גדול מאד, ציפה אותו בבטון ומילא במים. הבריכה הביתית הפכה אטרקציה לכל ילדי השכונה, ודוד לימד את כולם לשחות, חינם אין כסף. אילנה מספרת...

"כשהייתי ילדה במצרים, 'החופש הגדול' היה אפילו עוד יותר גדול, או אם נדייק, יותר ארוך: הוא נמשך שלושה חודשים. בחודשי הקיץ בקהיר, העיר בה גדלתי, היה חם מאוד. היה מקובל ביותר לנפוש בתקופה הזו בעיר החוף אלכסנדריה, ואני כנערה הייתי מבלה שם עם משפחתי כמעט מדי קיץ". כשבעים שנה חלפו מאז אותן חופשות על שפת הים באלכסנדריה, אבל רישומן חרוט עדיין בזכרונה של שושנה כהן (אז רוזט פרדו).

שושנה היתה הבת הצעירה במשפחה בת שנים עשר אחים ואחיות. אחיה הגדולים הנשואים היו מצרפים אותה בקביעות למשפחות שהקימו, וכולם היו נוסעים יחדיו לנפוש בקרבת הים. לאורך כל קו החוף היו פזורות דירות נופש, צנועות וצנועות-פחות, ובאחת מהן הי...

"לא אהבתי את חוף הים, השמש ואני לא היינו אף פעם חברות טובות", כך מספרת עדנה אסכולאי (לבית גרסטל). "ולמרות זאת, במסגרת הקייטנה אליה נשלחתי בילדותי, ביליתי על החוף כמעט מדי יום לאורך שבועיים.

גדלתי בשנות הארבעים ברחוב נחמני במרכז תל אביב ולמדתי בבית הספר היסודי 'בלפור'. כשהחל החופש הגדול רשמו אותי הוריי לקייטנה המיועדת לילדי בית הספר. לא היה אז מגוון קייטנות כמו היום וגם לא התחשבו יותר מדי ברצונם של הילדים. כולם הלכו לקייטנה וכך גם אני, לבושה בבגד ים שלם ועליו חולצה, מכנסי התעמלות קצרים המסתיימים בגומי, כובע וסנדלים שאבא היה קונה לי בחנות "פיל" בתחילת כל קיץ. משום שהייתי בלונדינית ובעלת עוד בהיר...

"לפרה שלנו קראו 'שמחה', כי נולדה בשמחת תורה. לפרה השניה קראו 'חדווה'. הוריי היו חולבים אותן, ואת החלב מחלקים ומוכרים לשכנים. גם אני חילקתי חלב, למכרים שגרו רחוק יותר. אמי היתה ממלאת כד קטן בחלב, ולו מכסה וידית אותה תליתי על כידון האופניים. נסעתי בזהירות, מקפידה שלא ליפול. הייתי אז בת עשר בסך הכל. אמי היתה מכינה מהחלב גם גבינה, בתקופת הצנע גם מאכל פשוט היה נחשב מעדן". הזיכרונות של מיכאלה סלומון (אז מיכאלה בונין) טריים ושוקקי חיים, כמו לא עברו עשורים מאז ימי ילדותה, ברחוב ארלוזרוב ברעננה בשנות החמישים.

יעקב בונין, אביה של מיכאלה, עבד בשנים אלה כמנהל המחלבה של 'חברת אחוזה', שהיתה אז במושב גבעת ח"ן...

"היו לבן-צבי עיניים טובות", מספרת שמחה צרפתי (אז שמחה סיטבון), כשהיא נזכרת בפגישה בבית הנשיא, בה השתתפה יחד עם חבריה לחברת הנוער 'סנונית'. "אחת מחברות הקבוצה שלנו, ילידת מרוקו", היא מוסיפה, "התפלאה שבית הנשיא צנוע כל כך. היה ידוע שהנשיא ואשתו הם אנשים צנועים אבל לא ידענו עד כמה. אני זוכרת שאמרה: חשבתי שהנשיא הוא כמו מן מלך, אצלנו במרוקו המלך גר בארמון…".

שלום לוי, גם הוא חבר 'סנונית', זוכר כי באותו המפגש "הנשיא בן-צבי התענין בשלומנו. הוא עבר בינינו ולחץ לנו יד, פנה לכמה מאיתנו ושאל שאלות: מאיפה עלית לארץ? היכן מתגוררים עכשיו ההורים? ביקש שנספר לו על חברת הנוער בקיבוץ. סיפרנו לו שחצי מהיום אנו ל...

הסיפור של לאה רקוב, מלוות השיירות
 

לפעמים תמונות באלבום מספרות סיפור שלם עם התחלה, אמצע וסוף. כך הוא הסיפור של אלבום לאה רקוב. באלבום משפחתי של משפחת רקוב אפשר לעקוב אחרי חיים שלמים של צעירה מיוחדת במינה: מילדות בחברת המלח בעתלית, התבגרות בהכשרה בעין חרוד ולבסוף חיים קצרים של אישה במהלך מלחמת העצמאות. לאה נהרגה בשיירה לירושלים בתחילת מארס 1948 והותירה אחריה הורים ואחות ותמונות שמספרות סיפור.

לאה רקוב נולדה בקיץ  1928, בת ראשונה לזאב וליפה רקוב, זוג צעיר, מהפועלים  של חברת המלח בעתלית.  זאב רקוב היה חלוץ צעיר שעלה לארץ בשנת 1920, בוגר תנועת נוער ציונית, שחיפש מקום עבודה ראוי.  כך הגיע לקבוצת העב...

Please reload

© 2018 BY TEO

  • Facebook - White Circle