Featured Posts

I'm busy working on my blog posts. Watch this space!

Please reload

Recent Posts
Please reload

Political questions about the borders of Israel and the Jewish-Arab conflict which have been at the center of our lives for over a century, the Corona pandemic which has cast a shadow of fear over the entire world, glimpses of light and color from Jerusalem – all these came together in my recent visit to the Sledmere estate in Yorkshire, England.

I came to Sledmere to gather information on the Armenian ceramics of Jerusalem for...

על מגרש ריק ליד מנזר רטיסבון, בשולי שכונת רחביה ההולכת ונבנית, הוקמו בשנת 1923 מחנה אוהלים וכמה צריפי פח ישנים וחלודים. היו אלו מגורי חלוצי  'גדוד העבודה' על שם יוסף טרומפלדור, מהפכנים שחלמו על הקמת 'קומונה כללית של כל פועלי ארץ ישראל' וביניהם היו יצחק שדה, מנחם אלקינד, מרדכי איש-שלום, לימים ראש עיריית ירושלים ודוד הורוביץ, לימים נגיד בנק ישראל.

האוהלים והצריפים הרעועים דלפו בחורף וצינת ירושלים חדרה לתוכם. בשאר ימות ה...

לפני מאה שנה, ב-19 בדצמבר 1919, נר שלישי של חנוכה, הגיעה לנמל יפו אניית משא עלובה ועל סיפונה כ-670 איש שיצאו מאודסה חודש קודם לכן. הייתה זו האנייה 'רוסלאן', אשר נחקקה בתודעה כמבשרת העלייה השלישית וכמי שהביאה ארצה כמה מן הדמויות הבולטות של הישוב היהודי החדש בארץ ישראל.

בתצלום: האנייה רוסלאן עוגנת בנמל איסטנבול (קושטא) בדרכה מאודסה ליפו, 1919. באדיבות ארכיון מכון ז'בוטינסקי

בספרו "סיפור על אהבה וחושך" כתב עמוס עוז: 'ב-1919 הפליגו...

ד"ר מרדכי (מוטקה) נאור מספר על זיכרונותיו מליל כ"ט בנובמבר: גרתי אז עם הורי ואחותי הקטנה ברחובות. הייתי כבן 13. בדיוק יום קודם להחלטת האו"ם עברה משפחתי מבית זמני לבית פרטי. למרות שלא היה רחוק ממרכז המושבה, גבל הבית בפרדס והדרך שהובילה אליו הייתה סמטה חולית ולא סלולה.

חשמל לא היה בבית, לקח כמה שבועות עד שחוברנו אליו. היה לנו מקלט רדיו, אבל בלי חשמל לא היה לו ערך. טלפון, כמובן, לא היה למשפחה ממוצעת כמונו.

המועד המדויק של ההצבעה בא...

"למדור לחיפוש קרובים הגיעו ידיעות ופריסות שלום מאת קרובים וידידים מהארץ ומהעולם" - משפט פותח זה של פינת הרדיו 'מי מכיר מי יודע', או בשמה המוכר והלא רשמי, 'המדור לחיפוש קרובים', נחקק היטב בזיכרונם של רבים.

החל מסוף שנות הארבעים, ובמהלך שנות החמישים והשישים, שידרו קרייני הרדיו רשימה ארוכה של שמות עולים ושורדי שואה, תושבי ישראל והתפוצות, המחפשים מידע וקשר לבני משפחה, חברים או מכרים. השמות הועברו לרדיו ע"י המדור לחיפוש קרובים בסוכנ...

אחת לחודש, בימי ראשון, מיד לאחר סיום חדשות הרדיו של השעה 21:00, נשמעה ברחבי רבבות בתים בישראל תרועת שופרות. הצליל המוכר, מתוך התהלוכה המלכותית באופרה 'אאידה' של ורדי, היווה את אות הפתיחה הדרמטי לאחת מתכניות הרדיו המיתולוגיות ששודרו בארץ מאז ומעולם - 'מחפשים את המטמון'.

בכל תכנית השתתף "מטמונאי" - מאזין שנבחר מראש, הבקי בתולדות ארץ ישראל. המטמונאי קיבל לידיו כתב חידה שהיה עליו לפצח, בשידור חי, על סמך הידע האישי שלו ובעזרת המאזינ...

ביום שישי הקרוב, 1.11, נעלה ביד בן-צבי את ההצגה 'מניה: אגדה בחייה' שכתבה פנינה גרי, על פי ספרה של רחל ינאית בן-צבי (עיבוד ובימוי: גבריאלה לב, קבוצת התיאטרון הירושלמי). קבוצת התיאטרון הירושלמי התגייסה עימנו ועם פנינה, בת דור תש"ח ליצור תיעודרמה: הצגה המבוססת על תיעוד ויצירה מתוך חומרים היסטוריים, שיצרו נשים שהן גם עדות וגם מתעדות. נשים שלא רק פעלו בשדות המציאות רבת התהפוכות של המאה העשרים, אלא הבינו בזמן אמת שהזיכרון ההיסטורי ה...

לרגל אירועי הבית הפתוח בבית הנשיא בחול המועד סוכות תש"פ (2019) נערך חיפוש באלבומי המשפחות שתועדו במסגרת המיזם. בין עשרות תצלומים גילינו גם תמונות של פרופ' יוסף יואל ריבלין מבקר בצריף ידידו, הנשיא בן-צבי ואולם באלבום משפחת בן-צבי שנשמר אצל הנכדה, יעל אילן (בן-צבי) היו שני ספרים ובהם הקדשות מרגשות של פרופ' ריבלין ליצחק בן-צבי ולרחל ינאית.

בחורף 1953, חודשים אחדים לאחר שנבחר יצחק בן-צבי לכהונתו הראשונה כנשיא מדינת ישראל הגיש לו יד...

Please reload

Archive